האופי שלי: ביישנית,עצמאית מאוד,טיפה פרלטטנית,ילדה טובה לא מעשנת ולא שותה,מאוד רגישה שמכול פיפס אני בוכה ומתרגשת.ישלי המון אהבה להעניק לפרטנר שלי,כשאני מתאהבת אני מתאהבת בנשמה שלו.ילדה של בית-יוצאת עם חברות אך לא למועדונים וכו׳. אני מעניקה הרבה ספייס ומרחב לבן זוג שיהיה איתי.כיף להיות בסביבתי סה״כ ואני בן אדם מאוד נעים.
אך לאור אהבות נכזבות שעברתי ונפגעתי נאלצתי סוג של לחדול להאמין באהבה אמיתית ושמתי סביבי המון מגננות מפני גברים,כי הרגשתי שמטרתם היא רק להשכיב אותי. הכרתי מישהו למטרת סקס בלבד,בתקופה שהורמונים שלי השתוללו קצת ושכבנו על הדייט הראשון,וסופקתי מאוד. וזה הפך לסקס קבוע איתו,התמכרתי לגוף,למגע,התמכרתי לסקס!
מפה לשם הגבול בין אהבה למיניות הטשטש לי. המוח שלי לאט לאט התרגל לשדר לי שזה כולה סקס ושאסור לי לפתח רגש. ניסיתי ל״היגמל״ וניתקתי קשר עם הבחור אך לאחר פרק זמן קצר חזרתי אליו,הסקס היה כמו סם בשבילי.אמרתי לעצמי,סקס מטורף וללא רגשות מה רע לי?!?!
אני מרגישה שאני רוצה אהבה אמיתית והיא לא מגיעה. כואב לי הלב.גם הגברים שאני מכירה במקומות איכותיים לא יוצא מזה קשר רציני. חברה שלי אמרה לי שאומנם אני לא מתלבשת חשוף אך יש משהו מיני שמושך בי וכנראה זה מה שמזמין את אותם הגברים.
ועכשיו אני שואלת : כמה זמן לפחות אני צריכה לחכות לפני שאשכב עם הגבר שאני צופה לו קשר רציני?
ואיך אני בדיוק חוזרת להאמין בגברים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות