להגיד שעובר עלי גהנום זה לא תיאור מספיק חזק.
אני במערכת יחסים מתעללת כבר 3 שנים, ומרגישה שאין לי שום מוצא.
הבנאדם אמור לאהוב אותי, ככה הוא טוען, אבל איך אפשר לאהוב ולפגוע?
הבעיה שגם אני אוהבת אותו, ואחרי שהוא פוגע בי בכל אחת מהפעמים האלה אני פשוט מאבדת שפיות. לא, לא רוצה לפגוע בעצמי, אבל נכנסת למשבר שמשפיע על החיים שלי.
קורה שזוגות לא מסכימים על דברים, ואפילו רבים. אבל במקום להשלים הוא מחליט להיות רע אלי, בלי שום סיבה מוצדקת. לא רוצה להשלים. שקוע בעמדה שלו ולא מרפה. אומר לי שאני יכולה לעזוב את הבית אם אני רוצה ואפילו לצאת עם אחד הידידים שלי.
מה שעובר עלי לא חשוב לו, כל הבכי, הרצון הפשוט לחיבוק ומילה חמה אחרי ריב. אני לא יודעת לריב, הוא הבנאדם היחיד בחיים שלי שרבתי איתו. עם החברים לכל היותר הגענו לאי הסכמות שפתרנו במילים, ואיתו זה פשוט לא עובד.
בפעמים כאלה, שאני מקבלת יחס מזלזל והתגרות שכזו, שאני אלך ואצא עם מישהו אחר, כבחורה מחוזרת אני זוכה למתנדב תורן שמתחיל איתי ששומע את הבכי שלי, והתשובה היא תמיד "תעזבי אותו" (אולי מאינטרסים אישיים כי אחרי הכל קודם לכן הוא התחיל איתי).
אני אוהבת אותו, אני לא רוצה לעזוב אותו. אני רוצה לעבוד על זה, אני רוצה לתקן ואני מאמינה שיש על מה לעבוד ומה לתקן. אני יודעת שאפשר אחרת. אני רואה שכשאין ריב הכל טוב. טוב לנו, לשנינו.
אין לי כוחות נפשיים להלחם לבד, אין לי אף אחד לצידי שיתמוך בקשר הזה והפגיעה הנפשית שלי רק מעמיקה. כואב לי. אני לבד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025