לפני 6 שנים היה לי חבר, שנפטר מסרטן לפני 6 שנים.
היינו ביחד מכיתה יא עד אחרי הצבא.
טיפה אחרי שהשתחרר, גילו לו סרטן. בשנה הראשונה הכל היה סביר, ואז הכל התחיל להתדרדר.. עד שהוא נפטר. הייתי איתו בכל רגע, ברגעים הקשים פחות והקשים ביותר. הוא היה אהבת נעורי, הבחור הראשון שנעדרתי והבחור הראשון שאהבתי, החבר הכי טוב שלי והבן אדם שהכי אהב אותי. עם הזמן למדתי ״לעבור הלאה״ פשוט, להמשיך לחיות ולזכור שהוא תמיד נמצא איתי בכל מקום..
לאחרונה כשאני מרגישה שאני מוכנה להכיר מישהו חדש אני מגלה שבכל רגע אני מתגעגעת אליו מחדש, כאילו רק אתמול הוא נפטר. אני מבינה שזה לא יכול להימשך ושמגיע לי שתהיה לי זוגיות חדשה אבל, אני לא מצליחה לשכוח אותו.
אני רוצה לאהוב ורוצה מישהו חדש שיכיל אותי ושאני אכיל אותו..
מאז שנפטר, הצלחתי להשתקם, להתחיל ללמוד ולהתקדם ורק בקטע הזוגי אני לא מצליחה לעבור הלאה.
לאחרונה, הכרתי שני בחורים מקסימים, שאם רק לא הייתי עוברת את כל מה שעברתי אני בטוחה, שהכל היה מסתדר.. שניהם בחורים נהדרים, שבמקרה גם לומדים איתי והבעיה הייתה בעיקר בי כי, אני מרגישה שזה לא בסדר שאני רוצה להמשיך הלאה, שאני רוצה לאהוב מישהו אחר במקומו..
כבר נמאס לי לחפש אנשים לדבר איתם, אני לא רוצה שיחשבו שאני מסקנה, אני בוכה המון, כמעט כל לילה רק כי אני רוצה שזה כבר יגמר, שאני ארגיש בסדר עם עצמי.. אני לא רוצה להתאבד, אני לא רוצה להיות עצובה יותר, הלכתי ונעזרתי בגורמים מקצועיים ואני מודעת לבעיות שלי..
אבל מה אני אמורה לעשות? אני בסך הכל רוצה לאהוב כמו כל אחת ולהרגיש שזה בסדר... בבקשה מישהו יכול ליעץ? או לכתוב משהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות