אף פעם לא הייתי בזוגיות, אפילו סתם סצוץ משהו. הייתי עד גיל 16 בחברה כזו שמרנית ונשים היה משהו שלא קיים ממש וגם לא היו לי חברים, לא יצאתי מהבית, הרבה בעיות של ביטחון עצמי, בקיצור את התקופה הזאת של להיות 16 כזה לא היה לי. כשיצאתי מהמסגרת והתגברתי הזו התחלתי להשתנות ממש, התחלתי להתעניין במראה שלי, אופנה, בגדים וגם יותר רגשות ולצאת מהתפיסה הזו שהנחילו לי של "גברי" ו"נשי" . כמעט כולם מסיקים שאני גיי כולל ההורים שלי בגלל הנראות שלי, גם יצא לי לספוג אלימות בגלל זה. אני הצלחתי לצאת מהמקום הזה של לציית לתכתיבים שרירותיים רק בגלל שאני גבר, נגיד אני סבבה ללכת עם עקבים ואו לק צבעוני אבל אני לא באמת מוחצן ורוב הזמן אני חושב שאני ממוצע, אני לא מתנצל על מה שאני משדר אבל זה זה מתחיל להעיק. אני תמיד נכנס גם למשבצת הזו של הידיד הגי, עכשיו אני בכלל לא בטוח בזה. לא יצא לי להתנסות עם גברים ולא עם נשים. בשלב מסוים גם הפסקתי להגיד לאנשים שוב ושוב שאני לא גי כי ביננו להכחיש בהגזמה זה כמו להגיד כן וזה מתחיל ממש להפריע לי כי בנות לא מתחילות איתי בכלל. אני יודע שאני כן יודע ל"העריך" מראה של גבר ואין לי בעיה לדבר על זה אבל נראלי יותר נשים. עכשיו פגשתי מישהי שבאמת מכירה אותי ויודעת הכל ופעם ראשונה אני מרגיש שבאמת אכפת לי , שאני באמת מרגיש משהו, שיש התחלה של משהו אבל שוב פעם אני רואה איך אני נכנס למשבצת. אני לא יודע איך ליזום ולהראות שאני כן מעוניין ואני לא יודע עד כמה אני באמת מעוניין בעצמי. אם נשים אני יותר נינוח ואני מעדיף להיות, כי אני קצת פוחד מ"גבריות", אבל אנלא יותר מידי נמשך זה תמיד בקטע חברי. אני לא יודע ליזום וכל מיני קודים חברתיים כאלה ונראלי בקצב הזה אני אשאר ככה לנצח ואני רוצה לנסות בשביל לדעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות