אני רוצה להתחיל בזה שבמשך שנים הייתי חסרת ביטחון בקשר לגוף שלי ובחזה שלי במיוחד. מאז שאני זוכרת את עצמי כשאתחיל לגדול לי החזה ( גיל 12 בערך ) נורא נורא התביישתי והתפדחתי, והסביבה איך לומר לא שכחה להזכיר לי את זה כמה שזה מוזר שלילדה בגילי יש כזה חזה.. הרגשתי כמו יצורה!! שנים לא העזתי לשים גופיה או ביקני שחס וחלילה אף אחד לא יראה , הייתי שמה חזיות כאלה של זקנות - מינימייזר , לא העזתי לשים חזיה עם ריפוד (שלא יראה יותר גדול) . כל כך שנאתי אותו רק חלמתי על היום שאוכל לעשות הקטנת חזה. באיזשהו שלב במהלך הצבא הגעתי לקבלה עצמית והתחלתי לאהוב את החזה שלי.בהדרגה התחלתי ללכת עם בגדים "רגילים" ולא סגורים כמו שהייתי רגילה ללבוש.נכון אני רחוקה מאוד מלהיות מושלמת אבל היום אני אוהבת את הגוף שלי ומודה על כל חלק בו .
אז אחרי כל ההקדמה - התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש , רוב העובדים שם גברים , ושמעתי 3 בנות שאמרו עליי מאחורי הגב שאני מתלבשת "ככה" כי אני רוצה צומי מגברים ושאני פטתית. אני מתלבשת כמו כל בחורה רגילה – ובין היתר לובשת גם שמלות וגופיות שחשפות מעט את החזה . זה לא שאני לובשת מחשופים עמוקים, חולצות בטן / עם גב חשוף כו. אני מתלבשת כמו כל בחורה רגילה ואפילו יותר צנועה מהרבה בנות !!!!! מה לעשות שעליי זה יותר בולט ? זה אומר שאני מנסה למשוך תשומת לב ? אני באמת לא מבינה מאיפה זה מגיע.. אני אמורה לכסות את עצמי ולהסתיר הגוף שלי כדי שלא יחשבו שאני רוצה "צומי" מבנים ? זה כל כך מרתיח אותי !! למה אני לא יכולה להתלבש כמו כל בחורה אחרת ? למה אני צריכה לחשוב פעמיים כשאני מול האחרון "שזה לא יראה חשוף מידי"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות