לא ידעתי כל כך איך לנסח את הכותרת..
בכמה חודשים האחרונים אני עובדת בעבודה מסוימת שבתוכה יש כמה מחלקות. בהתחלה היה לי קשה מבחינה חברתית, היו מדברים על ישיבות אחרי המשמרת לידי ולא מזמינים אותי.. באיזשהוא שלב התחלתי כן להיות מוזמנת ומפה לשם יצא שהתחברתי עם כל האנשים במחלקה שלי ואנשים במחלקות אחרות. עכשיו אני אחד האנשים המקובלים שם (אני לא חושבת ככה, אני חושבת שכולם מקובלים שם ומגובשים מאוד אבל 3 אנשים שונים אמרו לי את זה), ולכל מקום רוצים שאני אבוא. בהתחלה זה החמיא לי כי אף פעם לא היו לי חברים (לא בתיכון ולא בצבא, לא היו לי חברים בכלל, הייתי תמיד מוצאת את עצמי לבד בהפסקות בסופשים..). אבל עכשיו זה קצת התחיל להימאס עליי, כל פעם כשהם יוצאים הם מכריחים אותי לבוא כאילו אין שאלה של אם אני באה או לא זה אני באה.. ואני באמת מודה לאלוהים שהמצב החברתי שלי עלה אבל לפעמים אני פשוט רוצה להישאר בבית.. וגם אם אנחנו לא יוצאים הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל מהודעות. אם זה בקבוצות שיש לנו ואם זה בשיחות פרטיות מאנשים..
מה לעשות? כאילו מצד אחד אני לא רוצה להתנתק מהם אבל מצד שני לפעמים אני מרגישה חנוקה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות