אבא שלי תמיד היה הגיבור שלי, הדוגמה שלי בחיים.
לפני זמן מה גיליתי שהוא מנצל את אמא שלי, שולח אותה לעבוד במשרה חמישית בזמן שהוא יושב רגל על רגל; יש לו נטיה לקום ולעזוב כשניהיה קשה: כשהייתי ילדה קטנה והייתי חולה באיזו דלקת של מערכת הנשימה, הוא לא נסע איתי אפילו פעם אחת לבית החולים (ביקרתי שם בתדירות גבוהה מאוד במשך חצי שנה), ואפילו לא לקח עבודה נוספת בשביל לעזור לאמא, ככה שיצא שהיא עבדה ופירנסה את הבית וגם נסעה איתי לבית חולים כל הזמן. השנה הוא נסע לחו"ל על חשבון הכסף שאני חסכתי בשביל שאמא שלי תוכל ליסוע לים המלח עם חברה, ואחרי זה הוא סרב להשתתף בתשלום על מכונת הכביסה והמקרר החדש (הישנים התקלקלו כבר).
אני מרגישה כאילו שהקרקע בורחת לי.
זה כאילו שהוא משחק את עצמו חלק מהמשפחה רק כשנוח לו, ואני ואמא שלי כמו סתומות משחקות כל הזמן "משפחה" וחושבות שהוא גם חלק מזה.
הוא יכול להעלב על זה שדיברתי אליו לא יפה, אבל לי אסור להעלב כשהוא בא ואומר "למה אתן דופקות לי את כל הסופ"ש עם הקניות המפגרות שלכן, אם אתן כ"כ רוצות אז תקנו את האוכל שלכן בעצמכן!", למרות שזה בערך הדבר היחיד שהוא עושה בשבילנו.
הוא מתעקש לא ללכת לעבוד במשרה שמשלמת שכר יותר גבוה פשוט כי "מה זה משנה, מילא לא ישאר לי מזה כלום".
יש לו עבר קשה עם אם מכה, אבל זה עדיין לא סיבה שבגללה אני ואמא שלי צריכות לסבול ככה ולהתייחס אליו כאל אדם שווה ערך כשהוא פשוט יורק לנו בפרצוף ומנצל אותנו.
אני כבר לא יודעת איך להתייחס אליו...
מה אני אמורה לעשות? להתעלם ממנו כל הזמן? לקבל אותו כמו שהוא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025