אוקי אז ככה אני בן 20 , הכל החיי הקצרים התנדבתי ועזרתי כמה שאני יכול הקשבתי ויעצתי לכל מי שהיה צריך עזרה אבל אני מרגיש שאני סובל תמיד, אנשים שמגדירים אותי בתור חבר לא באמת מתנהגים ככה הם פונים אלי רק כשהם צריכים משהו הם לא באמת מתעניינים לשלומי או מזמינים אותי לאירועים שהם עושים למרות כל זה אני עדיין נחמד אלהם כי אני לא יכול מטבעי להיות אדם רע .
אני מתנהג לבנות כמו שחינכתי את עצמי וכמו שהן רוצות ומחפשות בגבר (אני לא דוגמן אבל אני בסדר) אני מקשיב להן נותן להן עצות זמין בשבילן גם בשעות הקטנות של הלילה, אני מפנק אותן ,אני לא מסנן אותן (הן כן מסננות אותי) אני מגיע אליהן הכי מהר שאפשר כשהן צריכות אבל כשאני צריך אותן הן נעלמות (כמו "החברים") ואני תמיד מגיע לאיזור של הידיד הטוב או החבר הכי טוב וזה פוגע בי כי אני יודע שאחרי כך כשגברים זבלים אלהם (סליחה על המילה) הן באות אלי לבכות ואני מקשיב אני יודע שאני אתן להן את מה שהן צריכות ואני יודע שאני אתנהג אלהן הכי טוב בעולם .
אני פועל לפי החוקים של העולם : נרגע כשאני עצבני ואז מדבר עם אותו בן אדם כי אני יודע שעם אני אתעצבן ואדבר אז אני אקבל (אנשים מקבלים את זה במישהו שלא מוכן לדבר איתם והוא מתנהג כמו ילד)
אני מקשיב לכל אדם ומהיר דוגמא אישית בהתנהגות שלי לאחל אני רוצה שהעולם יראה .
למה אני מרגיש שאני תמיד נמצא בסבל ובכאב נפשי נוראי עד כדי כך שאני חושב על מחשבות לא נעימות . אשמח עם תעזרו תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות