שלום
לא האמנתי שאגיע למצב שאני זקוקה נואשות לעצה,הכוונה,תמיכה,באופן אנונימי... אבל כן,זה המצב!...
אני בת 26,נשואה,עם תינוקת בת שנה וחצי. אני באה מבית דתי,אך כרגע אני כמעט לא שומרת כלום,למעט כשרות . בעלי גדל במשפחה הרוסה. הוא מספר שהוא חווה ילדות רצופה במריבות אלימות בין ההורים,המשטרה הגיעה לעיתים קרובות,הוריו לא התענינו במה שהילדים עוברים (הם ארבעה אחים),הוא מספר שהוא יכול היה לשוטט בלילות ברחובות ,ואף אחד לא דאג או חיפש אותו.(רק לפני שנתיים הוריו התגרשו) באיזה שהוא שלב הוא עזב את הבית,מצא עבודה,והתקדם יפה באותו תחום,וכיום מרוויח משכורת מכובדת. הענין הוא,שיתכן שכתוצאה ממה שראה וחווה בילדות,קשה לבנות איתו זוגיות נורמלית. הוא יכול להשפיל אותי. כשאני רוצה לדבר על מערכת היחסים בינינו,או על מה שאני מרגישה,הוא לא מסוגל,כי אני מבלבלת לו את המוח,ושאני אעזוב אותו בשקט. הוא יכול להתעלם ממני ימים שלמים,וגם מהתינוקת. הוא טוען שלא חייבים "כל יום " לדבר... לפעמים אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות שלי. עד כדי מצב שהרמתי עליו ידיים, לפני כמה ימים חזר מחופשה עם חברים בזמן שאני נשארתי עם הקטנה בבית ( מאוד פירגנתי לו חשבתי שזה יעשה לו טוב) ועלי עבר ימים לא קלים בכלל, וכשחזר במקום לקבל אותו יפה פרקתי עליו את כל מה שעבר עלי (וזה המשיך במשך איזה שעתיים) ומאז הוא מתנכר אלי ואל הקטנה,למרות שהתנצלתי. אני מרגישה שהוא מנצל את זה שאני כביכול תלויה בו. ומרשה לעצמו להתעלל בי רגשית. הוא מאשים אותי בכל התדרדרות במצב. רציתי מאד ללכת ליעוץ,אבל הוא לא מוכן,חבל על הכסף. רציתי ללכת לבד ליעוץ- גם על זה הוא לא מוכן להוציא. אני מיואשת. אובדת עיצות. בערב הוא יחזור הביתה ואני לא מסוגלת לראות אותו.מרגישה במלכודת. אני לא מעונינת להתגרש . עם כל הדברים, אני עוד אוהבת אותו ויש לו מנגד גם הרבה תכונות טובות. השאלה אם יש סכוי שהמצב ישתפר בתנאים כאלה??? אשמח לשמוע עיצות מועילות. אם יש משהו מיקצועי שיכול לתת לי "עזרה ראשונה" ... דרך,כיוון.... תודה מראש למי שהיה איתי עד כאן...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות