שאלה לגברים: מה תעדיפו יופי או עבודה טובה?

היי, לא מזמן יצאתי מקשר ארוך של 3 שנים, ועכשיו רוצה להתחיל לצאת לדייטים. נתקפתי בחוסר בטחון. אני בחורה שנראת ממש טוב, רזה, גוף יפה, פנים של בובה, כל הזמן מחמיאים לי על היופי אנשים שאני פוגשת במציאות ומתפארים מחיצוניות ( אנשים שאני פוגשת בעבודה, חברים של חברים, ברחוב וממש בכל מקום), וכמובן גם באנטרנט.

יש לי תואר ראשון במנהל עסקים אבל אין לי עבודה מדהימה. זאת אומרת יוצאת לי משכורת טובה אבל לא בתפקיד בכיר ולא במקום שווה. משהו מאוד קטן שאין אפשרות לקידום שם.

בנוסף...

יש לי רישיון אבל אין לי רכב כרגע, אני מסתדרת עם אוטובוסים לעבודה כי גרה במרכז. בשבילי זאת הוצאה מיותרת לקנות רכב ויש לי גם קצת חוסר בטחון בכל מה שקשור לנהיגה.

חסכתי סכום משמעותי לחיים.

בקשר לתכונות אופי: יש לי שמחת חיים, חברותית, שקולה, אדם שאפשר לבנות איתו חיים, שמורה מבחינה מינית (עבר עם מעט פרטנרים ורק עם בני זוג רציניים), תכונות רעות: חוסר בטחון, זהירות יתר.

אני מרגישה חסרת בטחון, אפילו שהמון מתחילים איתי - זה מתחלק. עם אלו שיש לי משיכה אליהם- תמיד הפחד שיעזבו אותי בסוף בגלל הקריירה, תמיד חוששת שרוצים אותי רק בגלל היופי, תמיד מרגישה לא מספיק טובה, וגם רוצה לשפר את היופי (להיות כמו הבנות באינסטגרם, אז נרשמתי למכון כושר).

יש לי חברות מהממות ומוצלחות. הן נשואות לטופ של הטופ - גברים אשכנזים, יפים בטירוף, קרייריסטים ואיכותיים. ואילו אני תמיד מתפשרת- או על חנון שאוהב וגנטלמן, קרייריסט וחכם - אבל לא נראה טוב ואז גם לא מצליחה לגרום לעצמי להמשיך כי אין לי משיכה, והם לרוב קשרים קצרים שאני חותכת בהתחלה ואז מתבאסת על עצמי- כי החברות הפחות יפות התפשרו על חנון.

או על גברים אחרים שתמיד יש שם איזו בעיה - למשל גבר יפה עם עבודה פחות טובה ומוצא לא טוב.

או גבר יפה עם עבודה טובה אבל שנראה שהוא לא רציני ופלרטטן ואין לי סבלנות לבחורים כאלה שמוציאים את המיץ.

או גבר ערס יחסית עם עבודה בינונית שמאוד רציני.

כמובן שרק מגששת פה ושם וממש לא מגיעה למצבים אינטימים עם הבחורים האלו עד שאמצא את הנסיך.

אבל אין לי נסיך. אין את המושלם, את הגבר היפה שאמשך אליו, שתהיה לו עבודה טובה, איכותי ואשכנזי.
כולם אומרים לי כמה אני מוצלחת, איזה יפה ואיכותית אני ואיזה ראש טוב יש לי, אבל באמת כל מי שמתחיל איתי - יש בו בעיה.

וגם אם יש לו עבודה טובה והוא סבבה באופי, אז היופי שלו מקבל ציון עובר והמוצא מזרחי. אף פעם לא היה לי מישהו כמו החברות שלי יפה תואר , הכי טוב שהגעתי זה יופי סבבה כזה.

יש כאלו שאומרים לי להתפשר על יופי ויש על עבודה.

אני יודעת שמה שיש לי זה יופי אבל עדיין לא בר רפאלי, יש תואר אבל לא ברפואה, אין לי רכב ועבודה לא מדהימה, יש כסף.

אז השאלה שלי היא כזו:
האם אתם מעדיפים יופי או עבודה טובה?
מה אתם מייעצים לי?
אני מאוד מודעת לעצמי ויודעת שאם אמשיך לחכות ולחכות לאביר הוא לא יגיע.
אמרו לי ללכת על גבר יפה עם עבודה פחות טובה כמוני. אבל כל מי שאני פוגשת הוא פשוט בינוני...

לעזוב את העבודה ולחפש משהו יותר טוב אני פחות רוצה כי זו עבודה טובה בשבילי.
האם לשפר את היופי יותר יעזור לי? אולי לקנות רכב?

יש לי הרבה מחזרים אבל אף אחד זה לא המושלם.
אני פוחדת לתת לעצמי להתאהב בגבר שנראה טוב אבל יהיה לא רציני, או בגבר שנראה טוב אבל קצת ערס ואז אני אסבול כל החיים מגבר לא רציונלי שנתגרש בסוף.

קשה לי לקדם את עצמי כי נוח לי במקום שלי ואני גם לא יודעת איך...חשוב לי לציין שאני לא מחפשת בראד פיט. אלא מישהו יפה שאהנה להסתכל עליו בנוסף לתכונות האחרות.

תייעצו לי :)