שלום חברים,
אני בן 30, בנאדם טוב לכל הדעות. נראה די טוב (לא דוגמן אבל עדיין. אם זה משנה משהו)
לא מבין מה לא בסדר איתי?
אני אסביר:
תמיד אני דואג לאחר, אתמקד בזוגיות במקרה הזה - אני כל הזמן אחשוב על הצד שלה, יותר משלי. גם אחרי שעברתי לא מעט בנות זוג, רציניות ופחות רציניות, עדיין הייתי ה''ילד הטוב'', זה שמנסה להבין ולהכיל (חלום של כל בחורה אה?) ובכל זאת אני תמיד מקבל ז' בסופו של דבר. עכשיו שלא תטעו, אני לא איזה חננה שמתנהג כמו איזה שפוט של האישה, בקיצור - לא 'טוב מדי', מבין את הגבולות.. אבל עדיין בנאדם מאוד נוח.
אבל בכל זאת, גם כשאני אחרי קשר ארוך, מנסה להכנס לקשרים קלילים, מנסה מאוד להיות קליל וזורם.. ופשוט לא הולך, אז לפעמים זה הולך בקטנה אבל אם אני מתחבר לבחורה אז בום - אני באמת מתחבר - ואז אני הופך ל'רציני' עוד פעם ואז בתוך תוכי אני מצפה מהבחורה לאותו הדבר. למה אני לא יכול להיות זורם וקליל ולמנוע מעצמי פגיעה עתידית?
אני מרגיש שאני מהאולד סקול - משתדל תמיד להאמין באהבה או מה שזה לא יהיה... בזמן שכולם מסביב נהפכים למכונות שלא מאמינות בעתיד זוגי.
אני היחיד שכזה??? וכן, בטח תגידו לי ''יש גם בנות כמוך'' אבל למען האמת אני לא רואה את זה בשטח.
אני יודע שאופי קשה לשנות אבל איך בכל זאת אפשר לעבוד על עצמי שלא אצפה? שאהיה קליל ברמה שלא יהיה אכפת לי מה יהיה הלאה?
ואיך לא ליפול לתוך הרצינות והאהבה כל פעם מחדש? למרות שהייתי מת לזה, רק שאני רואה שזה לא כל כך תואם לעולם ההרוס שלנו יותר.
מי שהבין אותי איכשהו מוזמן לענות או סתם להגיב דעה או מחשבה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025