היי
אני בחורה והייתי בקשר 3 שנים עם בחורה שנגמר לפני 3 חודשיים.
אני סטרייטית ומעולם לא נמשכתי לבנות ומצד שני מעולם עוד לא הייתי במערכת יחסים עם גבר. מה שגרם לי להרגיש לא שלמה באמת עם עצמי בקשר וגרם לי לשמור על הקשר בסוד מרוב החברים שלי והמשפחה שלי.
הרגשתי שאני חייבת לבדוק מה אני מרגישה כלפי הצד השני והרגשתי שאני נמשכת לגברים אחרים בסביבתי מידי פעם.
הקשר עם הבחורה היה קשר זוגי טוב ממש ואהבתי אותה והיא אותי מאד, אין לי דבר רע להגיד עליו מלבד התחושה של הרצון לבדוק מה ארגיש בצד השני והאי שקט שהיה בי. מעולם לא חשבתי שאכנס למערכת יחסים עם אישה. (אציין שבת הזוג שלי הייתה שלמה עם עצמה לחלוטין).
לאחר שלוש שנים הרגשתי שאני לא מסוגלת להכיל יותר את הספקות שלי ונפרדתי ממנה לא בלב שלם. היא מצידה ידעה מה אני מרגישה ומעולם לא נתנה לי תחושה שהיא רוצה להיפרד אלא תמיד דיברה עם העתיד שלנו, גם בפרידה רצתה שנילחם על הקשר.
לאחר חודש עם עצמי הבנתי שאני אוהבת אותה ולא רוצה לוותר על הקשר שלנו אבל כשפניתי אליה היא אמרה שהיא לא מעוניינת לחזור והבינה שגם היא רוצה להבין מי היא ומה נכון לה ושאם הפרידה לא הייתה באה ממני זה היה מגיע ממנה. כמה שניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה, היא לא מוכנה לשנות את דעתה.
אני מרגישה שנותרתי יותר מבולבלת ממה שהייתי, מעולם לא ציפיתי לתגובה כזאת ממנה כי מעולם היא לא דיברה איתי על זה. הרצון שלי לבדוק מה אני מרגישה ולצאת עם אחרים פשוט נדחק ואני כל הזמן מרגישה רק את תחושת החרטה שהלכתי. אני מרגישה בדידות נוראית ולא מסוגלת להיות לבד עם עצמי דקה מבלי להיכנס לדיכאון. אני לא יודעת איך להמשיך הלאה ומרגישה שלא אוכל להתאהב שוב ולהיכנס לקשר עמוק כמו שהיה לי איתה. אני לא מצליחה להאמין שהמצב הזה זמני ואוכל להתגבר. מפחדת להיתקע בתחושה הזאת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות