שלום אנשים,
אני נמצאת במערכת יחסים שבה הבן זוג שלי מכור לכדורים פסיכיאטרים.
לאחרונה, בעצת אימו, החליט לקחת את עצמו בידיים ולהיכנס לגמילה במקום מקצועי. אמרתי לו שמבחינתי זה צעד מבורך ואני תומכת בהחלטה הזאת. כמובן שזה לא קורה מייד כי יש בדיקות שעליו לעבור וענייני בירוקרטיה אז יקח קצת זמן עד שיכנס לגמילה.
בינתיים הוא ממשיך לקחת את הכדורים, דבר שפוגע מאוד בהתנהלות הקשר שלנו(ובכללי דבר שפוגע בכל שאר התחומים בחיים שלו).
אני מוצאת את עצמי מתוסכלת, בקשר שלא מספק את הצרכים שלי וכמובן שעולות לי גם מחשבות על פרידה. מצד שני הוא טוען שאני זאת שנותנת לו כוח לעשות את הצעד הזה של גמילה,שהוא צריך אותי ושאחרי שכל זה יגמר הקשר שלנו יחזור להיות כמו בהתחלה ובהרבה יותר טוב.
מבחינת הרגש אני אוהבת אותו ויש לנו חיבור ותקשורת מדהימה וכשהכרתי אותו(לפני שהתמכר) הוא היה הבן זוג הכי מושלם בעולם. עולות לי מחשבות בראש של איזה מין בנאדם אני אהיה אם אקום ואעזוב בתקופה שבה הוא הכי צריך אותי לצידו. מבחינת ההגיון השכל אומר לקום ולעזוב. הקשר כבר ממש לא כמו שהיה והוא צריך טיפול בשביל לשקם את עצמו ואת החיים שלו.
אני באמת לא יודעת מה הדבר הכי נכון לעשות ואשמח לשמוע דעות של אחרים או אפילו אנשים שהיו בסיטואציות דומות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות