שלום לכולם,
יש לי בן זוג כבר שנה וכמה חודשים, הוא בן 20 אני 17.
אהבתי אותו אהבה גדולה אך לא יודעת אם אני עדין מרגישה ככה.
לפני חודשים הוא נפרד ממני.. בהודעה.. בטענה שקשה לו זוגיות בזמן הצבא ועוד כמה סיבות שהעיקרית בינהן זה שהייתי רבה איתו על שטויות הופכת כל דבר לוויכוח. עכשיו זה נכון אני לא טלית שכולה תכלת, יש לי נטייה להתווכח ולקפוץ למסקנות ומזבוב לעשות פיל, אבל היה לי את כל הרצון לבוא ולתקן הכל, כי בכל זאת הבסיס שהיה לנו הוא טוב.
החלטנו לחזור.. החלטתי שאני מפסיקה עם זה ונותת את הכי טוב שאני יכולה בשביל הקשר הזה וגם הוא .
עדין יש קצת וויכוחים אבל כבר על דברים יותר משמעותיים וזה בסדר.
הוא קשר ראשון שלי ואני לא כל כך יודעת אם ככה קשר אמור להתנהל.
יש לי מחשבות תמיד שהוא לא הגבר הנכון בשבילי, שיש עוד מלא אנשים בעולם למה צריך להיות עם מישהו אחד מגיל 17? אני מתביישת ללכת איתו ברחוב הוא בן אדם לא מטופח בקטע נוראי. הוא לא משקיע בלבוש, לובש בגדים מוזנחים, לא מתבשם לא כל כך נקי.. אני יודעת שזה נשמע שטחי אבל זה דברים שמפריעים לי.. קשה לי עם זה שאני לא מסוגלת לצאת איתו בעיר שלי שיראו אותנו, אני מרגישה רע עם זה..
בנוסף אמא שלי אף פעם לא אהבה אותו תמיד הייתה נגד הקשר הזה ובמיוחד אחרי שפגע בי כל כך כשנפרד ממני, אין לי מושג איך לספר לה שחזרנו אני מתוסכלת וזה מכניס אותי יותר לבאסה..
יש בו המון דברים שמעצבנים אותי.. בנוסף הוא אוהב אותי מאוד, הוא באמת משתדל בשבילי ומעניק לי מלא טוב, הוא שם בשבילי הוא תומך הוא לא מחסיר אהבה, תמיד מכבד תמיד נותן לי להרגיש ביטחון כשאני איתו..
אבל אני כבר לא יודעת אם זה מה שאני רוצה.. אני לא יודעת אם זה מה שאני מחפשת.. חושבת מלא על פרידה.. מפחדת להפרד ולהצטער .. מה לעשות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות