מעוניין לשמוע מה דעתכם בנושא... אולי אני סתם אוכל סרטים.
ישבתי עם אשתי בקופת חולים וחיכינו בתור לרופא. עלינו מבריה"מ לשעבר ב-1998 ודוברים עברית באופן שוטף, וכמובן גם רוסית. בזמן ההמתנה לרופא אני ואשתי דיברנו בינינו על כל מיני עניינים וצחוקים שלנו והשיחה הייתה בעברית ורוסית מעורבת. מי שמבין רוסית, יודע שיש מילים וצחוקים והתבטאויות מסוימות שיש רק ברוסית. אז לפעמים יוצא שהעברית מתערבבת עם הרוסית. פתאום משום מקום, איזה מישהו (סביבות גיל ה50) אומר לנו "פה זה ישראל דברו עברית". אמרתי לו :"אנחנו מודעים לזה שפה זה ישראל, והנה אני מדבר איתך בעברית. מה מפריע לך באיזה שפה אני מדבר עם אשתי?" התשובה שקיבלתי ממנו הייתה "כי פה אף אחד לא מבין על מה אתם מדברים". אז אשתי ענתה לו "ולמה כל המסדרון צריך להיות שותף לשיחות האישיות שלנו? מה זה עניינך על מה אנחנו מדברים ולמה אנחנו צריכים לדאוג לזה?"
בקיצור התפתח שם ויכוח חסר טעם אבל אני באמת מנסה להבין מה נסגר עם האנשים כאן. כל המדינה הזאת מורכבת מעולים. כן, יש לעולים מסויימים "פריבילגיה" ומה לעשות, הם יודעים עוד שפה חוץ מעברית. למה אני צריך לשבת במקום ציבורי ולדבר עברית במיוחד כדי שחס וחלילה מישהו לא יבין. למה אני צריך לשתף את כל העולם ואשתו בשיחות שלי? שלא תבינו לא נכון, אני אוהב את השפה העברית ומדבר בה באופן קבוע בעבודה ובבית. אבל כאילו לאנשים יש איזה בעיה ספציפית עם השפה הרוסית ורוצים שכמה שיותר מהר שהיא תשכח פה בקרב העולים. מעולם לא שמעתי שהעירו לאמריקאים על זה שדיברו אנגלית, לאתיופים שמדברים עמהארית או לארגנטינאים שדיברו ספרדית. כשיושבים לידי אנשים ומדברים ביניהם בשפה זרה, זה ממש לא קריטי וחשוב לי לדעת על מה הם מדברים. למה לדחוף את האף לכל מקום? אני חי פה 20 שנה ועדיין מנסה להבין אם זאת תרבות ה"כולם חייבים לי" או שסתם מדובר בטיפוסים משועממים שיש במדינה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות