היי, אז זאת התאהבות ראשונה שלי וזה ילד מהשכבה.
כשעדיין לא הייתי מאוהבת בו, הוא קרא לי מהשולחן שלו באמצע שיעור ביולוגיה: "רוצה לשבת לידי?" וסירבתי בסוג של חוצפה כזאת כי לא האמנתי שמציעים לי את זה ("לא, סורי...").
עכשיו, כשאני כבר מאוהבת באותו הילד, אני מצטערת על הרגע הזה שסירבתי לו ואם הוא עדיין אוהב אותי אז הוא חושב שאני לא מעוניינת בו למרות שאני חושבת עליו כל יום וכל היום וחושבת עד כמה שאני רוצה אותו ולהיות בקרבתו.
אני לא יודעת אם הוא עדיין אוהב אותי למרות שהוא מסתכל עליי הרבה, אבל אני יודעת שאני מאוהבת בו. ומאוד.
אני מלאת ביטחון ואופטימית שבסוף נהיה זוג וניפרד אחרי איזה שנה כמו שכל מערכת יחסים של מתבגרים הולכת ומכינה את עצמי נפשית לזה שבסוף מישהו מאיתנו יציע חברות לשני ואחר כך ניפרד.
מה לעשות? אני מאוד רוצה אותו. אני כל הזמן חושבת על איך אני מתכננת שאכתוב לו הודעה: "רוצה לשבת לידי *אתה* בביולוגיה?" אבל אני מפחדת לשלוח. אוהבת אותו ממש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות