אני מרגישה שאני משתגעת ומאבדת את השפיות. אני בת 19 יש לי חבר כבר כמעט חצי שנה,יש לציין שאני דתייה והוא חילוני גמור, חודש לאחר שהפכנו לזוג הוא נפרד ממני בטענה שהוא לא מסוגל להשתנות ושהוא לא רואה את העתיד שלנו יחד לא משנה איך אנחנו מרגישים זה אל זו. זה ניפץ אותי לרסיסים. הרגשתי צורך למות. הוא החבר הראשון שלי.לאחר כמה ימים של בכי אין סופי שלחתי לו הודעה ושאלתי מה שלומו,ואז התחלנו לדבר שוב במתינות.לאט לאט הפכנו באופן לא רשמי חזרה לזוג. הרגשתי אז ואני עדיין מרגישה שהוא כמו כדור הרגעה בשבילי. כל פעם שאני מדברת איתו אני אוטומטית נרגעת נהיית שמחה ומאושרת ועולה לי חיוך על הפנים. אבל בשאר הזמן שאנחנו לא מדברים אני שרויה בדיכאון עמוק. אם אני שולחת לו הודעה והוא לא עונה לי או שהוא משיב בצורה אחרת ממה שציפיתי אני ישר מתחילה לבכות בלי סוף ולכעוס מאוד. אני חושבת עליו כל היום וסופרת את הדקות עד הרגע שבו הוא יסיים לעבוד ואז יתקשר אלי ונדבר. ואם הוא לא עושה את זה אני בוכה כמו משוגעת.ממש משוגעת. אני מפחדת פחד מוות מפרידה שוב, אני לא יודעת מה לעשות. אין שבוע שעובר שבו אני לא שוכבת במיטב ומייבבת שעות בלי סיבה ממשית. בבקשה תעזרו לי אני מתמוטטת נפשית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות