דבר קבוע, חי/ה עם זה
אהלן.
כבר כמה שנים שאני מנסה לחפש את עצמי סביב אנשים שכבר יודעים מי הם מספיק כדי להפגין את זה באופן מעורר קנאה והשראה.
אף פעם לא הבנתי איך אנשים מכירים אחרים בקלילות כזאת, מוצאים חברים, מייצרים קשרים לכל החיים עד מצב בו ישנו אדם בחוץ שמעדיף אותם על פני אחרים רבים ספציפית בגלל האופי שלהם, ונפל לי האסימון שבשבילי אין אף אחד כזה, ואין אדם שבשבילו אני כזה.
אני חובש מזה שנתיים, מוקף חובשים אחרים ובני נוער שכבר קוראים זה לזה בכינויים, משוחחים בינהם שעות ואני מרגיש כל כך משעמם, רציני, יבש.
לא מסוגל לצחוק, לשיר בקול במזרחית, לא זורם ולא עושה צחוקים - וקשה לי עם זה ועם עצמי.
אני מרגיש כמו זאב בודד. הפתרון הקל הוא להראות שזה מבחירה, אבל על פני השטח המציאות היא שכל אדם שניסיתי ליזום איתו מעיין קשר מילולי נחמד ברח פאת חוסר עניין אחרי כמה דקות.
אני מתעצב כשאני שוקע במחשבות על זה, מבין שחיים הם דבר חד פעמי ואת שלי אבלה לבד בגלל אופי שגורם לאנשים להתעלם ממני ולא להחשיב אותי לחבר קרוב, אולי אפילו מתוך מחשבה שבאמת טוב לי ככה, אבל אין לי איך לצעוק החוצה שאני מרגיש בדיוק ההפך.
אני מבין שאין לזה פתרון ממשי מיידי או תרופה מוגדרת וזה בסדר. אחיה עם זה. אני מפרסם כאן כדי למצוא מקרים דומים, לדעת שיש אנשים שקוראים את זה ומזדהים עם התחושות האלה של להיות לבד רק בגלל שוני אישיותי בלתי נשלט.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025