כן
שלום, אני באמת מאד מבולבלת מהמצב. אני חיה עם אדם דתי, עתידים להתחתן. מתוך כבוד כלפיו אני שומרת שבת, אני נהנית מזה ככה שאין לי בעיה. בזכות השבת למדתי לנוח, למדתי על העבר שלנו כיהודים (הוא לומד הלכה וקבלה ומלמד אותי המון), למדתי לבשל (כל כך אוהבת לפנק אותו בארוחות שישי) ולשחרר קצת מהטכנולוגיה (חייבת לציין שאני עם הפרעת חרדה וברגע שהתחלתי לשמור שבת המצב הנפשי שלי מאד השתפר)
בלעדיו אני לא שומרת שבת, אני גם כן הולכת לאכול במקומות לא כשרים אבל לא אוכלת דברים כמו שרימפס וכאלה.
הייתי מתלבשת מאד לא צנוע, והארוס שלי מדבר איתי על זה המון, לא מתוך מקום של "גוף של אישה זה בושה" אלא להפך, הייתי אדם מאד חשוף וניצלו אותי הרבה והנה עכשיו בא הארוס שלי ומראה לי שהגוף שלי שווה הרבה יותר מאשר תמונה שאני מעלה עם ציצים בחוץ.. קשה לי עם השינוי הזה ומנגד אני מתחילה להבין את חשיבותה של צניעות. כשאנחנו מדברים על קיומו של בורא עולם קשה לי התפיסה הזו ומנגד אני באמת מאמינה שהעולם שלנו לא אקראי. קשה לי לשים את עצמי במקום הדתי, אבל גם כן קשה לי להגיד שאינני מאמינה..
אני באה מבית חילוני שונא דת, והנה פתאום גיליתי עולם חדש. הבנתי מה עומד מאחורי ההלכות.. אבל קשה לי להביא את עצמי לחיים האלו. קשה לי להתחייב לכל כך הרבה דברים כשאני עדיין לא יודעת אם אני באמת מאמינה בשם.
מה לעשות? האם אני כן מאמינה?
מרגישה שאני עם רגל אחת בעולם הדתי ורגל שניה מתנגדת בתוקף.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025