מפקד הבסיס שלח את פקידה שלו לאפסנאות לקחת נעליים. כולם יודעים שהיא לא רק כותבת לו דוחות, היא גם מתלווה אליו לנסיעות לצימר שלו בצפון.
בקיצור, היא מגיעה אלי ביום שהמפקד שלי לא זמין, כי מפקד הבסיס שלח אותה ומתחילה לדרוש נעליים חדשות. ואין לנו, זה הזמנה מראש ולוקח זמן. היא לא קולטת כי היא סתומה. ומתחילה לחפש איפה אנחנו מחביאים נעליים. כאילו שיש לנו איזה מקום מסתור. אמרתי לה שאסור לה לחטט פה ושתלך. היא דרשה שאפתח לה ארונות לראות, שזה כבר חוצפה אבל זרמתי. ואז יש עוד איזה ארון אחד ישן בלי מפתח וזונה התעקשה שזה הארון שבו אנחנו מחביאים את הדברים היקרים באמת. דרשה שאפתח וניסתה להתקשר למפקד הבסיס שאנחנו לא ממלאים את הפקודות שלו לתת לה נעליים. הוא לא ענה והיא השעירה לו הודעה.
פה כבר לא החזקתי יותר (אני אדם סבלני, אבל יש גבול). התחלתי לצעוק עליה ולקלל כמו איזה בהמה מפגרת. העפתי אותה בצעקות מהאפסנאות וצעקתי שהיא יכולה ללכת לשכב עם מי שהיא רוצה ולקיים יחסים אורליים תמורת תשלום (לא במילים האלא. במילים קצת יותר חזקות). היא יצאה עם פרצוף שהיא עוד תראה לי מה זה.
אני לא יודע מה לעשות ולמי לפנות. הולכים לחסל אותי סופית בגלל זה. שונא את המערכת המושחת הזאת. המפקד הזה הוא לא מישהו שאני יכול לקבול. הוא פשוט ידבר עם הממונים עליו, יסדר להם הספקה של משהו והם ירגעו. פעם ראיתי את זה מתרחש בפועל: הגעתי לבסיס כלשהו ופרקתי ארגז של קפה במשרד של המפקדים שם (ואני לא מתעסק בהספקת מזון). והארגז הזה נרשם כבסיס שלנו כמשהו שאנחנו החיילים צרכנו. לא יודע מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות