היי,
אני חיילת ומשתחררת עוד קצת יותר מחודש. כל פעם שאני חושבת על זה שאני נמצאת פסיעה קטנטונת מהאזרחות אני נמלאת דיכאון עמוק.
היה לי שירות מדהים ומשמעותי במשך שנתיים. העבודה שלי פשוט מטורפת, אני מרגישה שכל יום אני לומדת משהו חדש ושאני לא מפסיקה להתפתח ולהתקדם. כל השירות שלי היה מאוד דינמי, מעניין ומלמד ומעולם לא השתעממתי ולו לרגע. מה גם שאני משרתת עם מי שנהיו החברים הכי טובים שלי במקום שנהיה הבית שלי.
אני יודעת ששום דבר שאעשה באזרחות לא ישתווה לשירות שלי בכלל.
ואני לא רוצה לעזוב את זה. אני מרגישה שבפעם הראשונה בחיים שלי אני נמצאת במקום שכל כך מתאים לי וטוב לי בו. שנפתח לי עולם חדש ברגע שהתגייסתי והוא פשוט נסגר עכשיו.
לקבע לצערי אין אפשרות (אין תקנים).
אני לא מצליחה לחשוב הלאה לאזרחות הקרבה ובאה, במקום להתרגש ולתכנן תכנונים על לימודים או טיול אני נמלאת בחרדה עזה.
אני מוצאת את עצמי מדוכאת מאוד בזמן האחרון, מנסה להאחז בכל דקה חולפת ולא מצליחה לאגור את הזמן שנוזל לי מבין האצבעות. כל כך הדחקתי את הרגע הזה כשהתגייסתי ופתאום הוא מגיע וכל כך מהר ואני לא מוכנה לזה בכלל, אני מפחדת פחד מוות מהאזרחות ומהעולם הגדול ולא מצליחה לגבש לעצמי אף מטרה.
מה עושים? איך מוצאים משמעות בחיים שאחרי? איך עוברים הלאה?
תודה רבה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025