אני והבן זוג שלי כבר שנה וקצת יחד. הכל מושלם בקשר, הכימיה מעולה, צחוקים, סקס, חברים משפחה הכל.
כשהכרנו הייתי מעשנת פעם בכמה חודשים, ממש מעט בישיבות עם חברים. לוקחת שאכטה קטנה. בזמן האחרון זה התגבר עם העובדה שהשתחררתי מהצבא נחשפתי לזה יותר, כל החברות שלי והחברים עושים את זה (לא באופן של היגררות, זה פשוט מאד זמין ונגיש, נמצא בכל מקום כל הזמן) , מעבר לזה כיף לי לעשות את זה ולהיות תחת השפעה כזו עם חברים.
כשניסיתי להסביר לו את הצד שלי, הוא היה מאוד מקובע בדעתו והסביר שלא מוכן לקבל חברה מעשנת, לא מתחבר לזה ולא מוכן שיהיו בקרבתו אנשים מעשנים. הוא מאד בוגר וזה נושא שצץ לאחרונה, ודי מתחיל לחצות גבולות.
אמרתי לו לא מזמן שאני מוכנה להפסיק כי אני לא רוצה לפגוע בקשר ואין דבר שיותר חשוב לי ממנו.
וכשזה הגיע למצב שאנחנו יוצאים וחברות שלי מעשנות הבנתי ואמרתי לו שקשה לי מאד עם התחושה הזאת, שגם אם הייתי רוצה לעשן, אני לא יכולה כביכול, בגלל אידיאולוגיה של אדם אחר. כמובן שהוא הבן זוג שלי וזו בחירה שלי באופן מסוים, אני מאוד מכבדת אותו ולא רוצה לפגוע בו אבל מרגישה קצת חצויה בקטע הזה.
כשזה עלה ביומיים האחרונים הוא הציג את זה בצורה של אולטימטום, או שאני מפסיקה לעשן או שזה נגמר. הוא לא אמר את זה בניסוח הזה והכל היה מאד עדין אבל זו היתה מיטב הבנתי מהשיחה .. ביקשתי קצת זמן לעצמי ומאז די מתקשה לעכל, בהתחשב בכך שלהיפרד זו לא אופציה
אשמח לשמוע דעות שונות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות