היי לכולם, אני לפני בערך שנה יצאתי מהצבא ועד היום זה יושב בי... מקווה שזה יום אחד יעבור כי בכל זאת אנחנו מדינת צבא, כל החברים שלי בצבא, תמיד מדברים על הצבא ותמיד ידברו על הצבא, אבל זה לא משחרר ממני לצערי.. מפחד שזה ישאר לנצח ותמיד אחיה עם התחושות חרטה הזאת ואכזבה מצד הסובבים אותי... כל פעם ששואלים אותי למה יצאתי או למה עשיתי שירות לאומי במקום אין לי סיבה אמיתית אני מתחיל להזיע, לגמגם , לא יודע מה להגיד ... כי הסיבה שלי זה שפשוט מאוד סבלתי אבל לא באמת היה לי איזה משהו נפשי/רפואי אלא פשוט הרגשתי שלא נותנים לי לעשות דברים ולעבור מקום וניסיתי הרבה... עכשיו אני לפעמים אומר שיש לי בעיה ברגל ונפצעתי במהלך השירות ואז שואלים איך ומה מו מי.. יש כאלה שאני אומר כן התגייסתי ואז השתחררתי אבל עשיתי שירות לאומי צוחק כמו איזה ילד מפגר... יש כאלה שאני אומר סיפור ארוך.. כל פעם שאני בא במגע עם שיחה עם מישהו ישר אני מריץ לי סרטים בראש של אם הוא ישאל מה להגיד ומתחיל להלחץ שזה כמובן לא היה לי שום דבר כזה לפני הצבא תכלס זה הרס אותי ומפה גם בא היאוש והדכאון..אני גם מפחד שלא ילך לי עם בנות בגלל זה ייחשבו עליי דברים כי בסך הכל אני רגיל והכל בסדר אבל סתם עשיתי את הצעד הזה של היציאה מהצבא.. פשוט זה מדינת צבא וקשה פה מאוד להיות שונה , זה עצוב אבל לא רק בצבא קשה להיות שונה אלא במדינה כמעט מתייחסים לכל אחד שקצת שונה אחרת ... ואני לא רוצה להיות אחד מאלה. אני מרגיש כמו גרוש או איזה בן אדם עם מגבלה מסוימת וזה מציק לי כל כך..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025