שלום לכולם,
זה איזשהו אסימון שנפל לאחרונה (והיה אמור ליפול לפני המון זמן), גיליתי שחבר בין ההכי טובים שלי (נקרא לו דני) מקנא בי מאוד, או מרגיש מאוים ממני.
הרבה זמן אני שואל את עצמי מה אני עושה לא בסדר ואיך כל פעם שאני נפגש איתו אני יוצא בתחושה רעה, או שאני נפגע או שהוא נפגע. ואז שחזרתי לעצמי את כל הדברים בראש והתמונה מתחילה להתבהר. אני אתן דוגמאות:
- הרבה פעמים שאנחנו יושבים ביחד כמה החברים הקרובים, אני לפעמים זורק בדיחות לאוויר, וחברה של דני שנמצאת איתנו צוחקת מהבדיחות שלי. ברגע שזה קורה דני מתחיל להתעצבן ואומר לה: "מה זה לא מצחיק בכלל פפפ, מה את צוחקת ממנו בכלל..." (למה שלא תפרגן לי על הבדיחה?)
- כל פעם שאנחנו נמצאים ביחד הוא מרגיש צורך לנצח אותי (גם בדברים שטותיים) ולתת לי להרגיש קטן: "המצלמה של הטלפון שלי יותר טובה משלך...אתה לא מבין בכלל בסטייל תראה איך אתה לבוש...אם היינו הולכים עכשיו מכות הייתי מנצח....אני מבין יותר ממך בספורט (שזה הכי תמוה לי, כי ברור לכולם בחבורה שלנו שאני הכי מבין בספורט והכי רואה משחקי כדורגל וכדורסל וכל היום ממלא ווינר, אז למה שהוא דווקא ירגיש צורך לנצח אותי בתחום שלי)
-כאשר אני ועוד חבר שלנו נמצאים אצלו, הוא נותן לי בוודאות להרגיש פחות אהוב מהחבר, ומדגיש כמה הוא יותר מחובר אליו ומעדיף אותו.
-הרבה פעמים הוא מעמיד אותי במצבים לא נעימים...קרא לי שתלטן, ובפעם אחרת רמז שאני גנב
לאחר תקופה שחשבתי על זה אמרתי לעצמי אולי הוא מרגיש את הצורך להתנצח כלכך כי אני לא נותן לו מה שהוא מצפה מחבר? אולי לא מפרגן לו מספיק? ובגלל זה הוא מרגיש צורך לקחת את הפירגון בעצמו?
לכן אני הרבה פעמים מוצא את עצמי מחמיא לו, ומרים לו, ובאמת החבר הכי גבר אליו שהוא יכול לדמיין אבל היחס שלו אליי לא משתנה.
אני אובד עצות, אנחנו חברים המון שנים אבל אני ממש לא הולך להמשיך את זה עם היחס הזה. משהו צריך להשתנות. אני קודם אשמח לדעת מה המניע, מה גורם לו להתנהג אליי ככה (האם זה קנאה? חוסר פירגון? חוסר ביטחון עצמי? הרגשה שהוא מאוים ממני?), ואחר כך לחשוב כיצד להתמודד עם זה ואיך להתנהג אליו חזרה. אני מעדיף לא לנתק איתו קשר כי אני מאמין שלכל דבר יש סיבה, וכל דבר אפשר לפתור ביחסי אנוש.
תודה רבה לעוזרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות