כן, ביג דיל. מקסימום תעברי תוך כדי
היי, יצאה לי חפירה אבל אני מרגישה ששהפירוט בכתב יעזור לי לסדר את הדברים בראש.
אני מתחילה ללמוד עבודה סוציאלית בעוד שבועיים ומרגישה שכל הלבטים שהיו לי לפני שהחלטתי על התואר עדיין קיימים.
התלבטתי המוווון בנוגע מה ללמוד. ידעתי שזה יהיה מקצוע הומאני ולא ריאלי כי לצערי כזאת אני. התלבטתי בין משפטים לבין עבודה סוציאלית/פסיכולוגיה. משפטים זה תואר שתמיד עניין אותי והיה נראה לי "מגניב" לעשות, אבל אני בן אדם מאוד רגשי ומכיל לכן הצעד הטבעי היה ללכת על מקצוע טיפולי. ההתלבטות בין עבודה סוציאלית לפסיכולוגיה הוכרעה לאחר מחקר ארוך ומסקנה ששניהם מאוד דומים רק שעבודה סוציאלית הוא מקצוע יותר פרקטי בכל מיני מובנים.
אני מתחילה ללמוד בת"א ולא במקום אחר מסיבות אישיות (לא קשורות ללימודים, הכוונה), שם אין אפשרות לעשות משפטים-עבודה סוציאלית כמו שאפשר באוניברסיטאות אחרות.
הבעיה היא שאני מרגישה שאני בכלל לא מתרגשת לקראת התואר הזה. לא נעים לי להודות אבל אני מתבאסת מהשם שלו ומזה שזה תואר שנחשב פחות מאתגר ומצליח. בייחוד לאור העובדה שאני כן מסוגלת ואף מתקבלת לתארים קשים יותר. אולי אם הייתי נרשמת לתואר יותר הישגי ומאתגר הייתי מתרגשת?
אני הולכת עליו כי הוא מאוד רחב ויכול להוביל אותי לכל מיני מקומות, וכי צד אחד שלי רואה את חיי עוסקים בעזרה לאחר כפי שאני משתדלת לעשות בחיי עד עכשיו. הצד השני שלי אומר שאולי אני פרייארית ושעדיף לי ללמוד מקצוע עם הכנסה גבוהה, לדאוג לעצמי וסלמת. כן חשובות לי ההכנסה ומידת ה"יוקרה" של המקצוע. אני מרגישה שאולי לא כדאי להתחיל ללמוד כשאני עדיין אבודה בחלל ושעוד בא לי לטייל ולטרוף את העולם, מצד שני אני גם לא באמת חושבת שעוד שנה תגרום לי להגיע להחלטה ושרק כשאתחיל אוכל לגבש החלטה. אני גם קצת מרגישה שטו לייט בשבילי לעזוב הכל ולטוס שוב או להמשיך לעבוד עוד שנה ושיש מצב שאני אתחרט על זה.
בקיצור, איך מתחילים להתרגש מהתואר, אם בכלל?
והאם הייתם עוברים לתואר אחר רק בשביל תחושת ההישגיות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025