טוב אז ככה, אני חיילת קרבית במשמר הגבול והתגייסתי לפני כ8 חודשים. בהתחלה לפני הגיוס ממש רציתי לתרום למדינה, ורציתי להוכיח לכולם ובעיקר לעצמי שאני מסוגלת לעבור כל קושי, שאני לא מפונקת , להוציא את המיטב ממני וכו׳.
סיימתי טירונות כמצטיינת, אבל חשוב לציין שסבלתי המון ואפילו נכנסתי לדיכאון בגלל קושי נפשי, ריחוק מהבית ומהחבר (חשוב לציין שהחבר לא תמך בגיוס לקרבי).
הגעתי לסדיר ופתאום התחלתי קבוע לצאת כל שבת שנייה, ועם הזמן נהיה לי יותר ויותר קשה. מרגישה ששום דבר לא מחזיק אותי פה, לא הכרתי חברות שבאמת מחזיקות אותי ומעלות לי את המצב רוח.
הגעגוע לחבר שאני נמצאת איתו שנה פלוס מתגבר כל פעם והגעגוע לחיים במלשביות.
תכף צריכה לצאת לקורס מ״כים אבל אין לי שום מוטיבציה. רואה את החברות הג׳ובניקיות שלי שמרוויחות כסף, נהנות, מתקדמות עם החיים שלהן תוך כדי השירות, בזמן שאני תקועה בשמירות ובקושי רואה עולם.
אני בן אדם שמאוד קשה לו להישאר חיובי וכל דבר מוריד לי פה.
לא יודעת מה כדאי לעשות, לשרוד ככה עוד שנתיים ולסיים עם התקופה הזאת, או לרדת לג׳וב..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025