שלום לכולם,
רציתי לשתף אתכם באיזה עניין שמאוד מפריע לי. מערכת היחסים האחרונה שלי הייתה כלפני 4 שנים. הזוגיות היתה מושלמת וגם בת הזוג עצמה. אנחנו נפרדנו כיוון שהיא עברה עם משפחתה להתגורר בארה"ב זה סיפור בפני עצמו אך הבעיה שלי היא אחרת.
מאז שנפרדנו אני לא מוצא את עצמי מבחינת זוגיות. כשאני מכיר בחורה אני חושב על הטווח הארוך כי אני לא מחפש שוב קשר של כמה שנים ואז להפרד אני מרגיש שאני כבר בשל לקשר רציני עם המשכיות, הזוגיות נורא נורא חסרה לי ואני רואה את כל החברים שלי בזוגיות ומאוד קשה לי עם זה. יחד עם זאת אני רואה שהם התפשרו על הרבה דברים. אולי בשבילהם זו לא פשרה אבל אני עם בנות הזוג שלהם לדוגמא לא הייתי יוצא מכל מני סיבות,לאו דווקא שקשורות למראה חיצוני, יותר מבחינת התנהגות גסה או חוסר אינטיליגנציה, ילדותיות, פרחיות וכו..
יש לדוגמא דברים שאני שולל על הסף כמו בחורה בלי קריירה או שאיפות ומטרות בחיים
או כמו בחורה שמנבלת את הפה ומתנהגת בצורה גברית
או כמו בחורה שלא מכבדת את עצמה ואת הסובבים אותה
בחורה שהיא חילונית גמורה בלי טיפת זיקה למסורת
או שהיא לא מושכת אותי משיכה בסיסית מבחינה חיצונית
אני יודע שזה נשמע הרבה דברים וגם אני לא מושלם אבל אני חושב שבת הזוג שלי היא דבר שאני צריך להיות שלם איתו והזוגיות לא צריכה לבוא ממקום של התפשרות ורק מכיוון שאני כל כך "צמא לאהבה".אני בחור שנראה טוב, עובד בעבודה מכובדת ומתפרנס יפה.
תמיד שואלים אותי איך זה שאין לך מישהי? אתה בטח מחפש מושלמת.. ואני משקר להם (ולעצמי) שאני מעדיף להתרכז בקריירה שלי ולכן אני לבד.
אבל לא.. האמת היא שאני לא מוצא את האחת שלי מזה 4 שנים וזה נראה ונשמע לי ולקרובים אלי כל כך מוזר.
אולי אני באמת צריך להתפשר?
אולי אני אתרגל עם הזמן?
להיות רווק זה יפה ונחמד.. אבל עד גבול מסויים חיי הרווקות לא בשבילי איבדתי בהם עניין ממזמן..
אודה לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות