אני בת 19. אני עומדת להפרד מהחבר הראשון שלי,שאליו אני מרגישה אהבה גדולה.
כל הזמן הזה שהיינו יחד,כבר מעל 7 חודשים, הרגשתי בטוחה לגמרי שהוא אוהב אותי. לא יודעת למה. אולי זה בגלל המבטים האוהבים שלו,אולי בגלל היחס,אולי בגלל שהוא העלה לי את הביטחון העצמי הירוד שלי לשמיים..דבר אחד בטוח כשאני אתו אני בעננים.
שום דבר לא מפחיד ושום דבר לא רע. הכל טוב,הכל ורוד,הכל שמח.
כשאני איתו אני שמחה ומאושרת,צוחקת תמיד,אני טובה ,חמה ואוהבת.
כשאני לא איתו אני בדיכאון.קרה ומנוכרת לאנשים.עצבנית כל הזמן.
אובססיבית אליו לגמרי. בודקת כל רגע מתי התחבר לווטסאפ,פייסבוק..בודקת איפה הוא נמצא בכל רגע נתון כי אולי רק אולי הוא נמצא בקרבת מקום ויקפוץ לבקר אותי.
כל פעם שהייתי איתו הייתי מאושרת.לא רציתי להיות עם אף אחד רק איתו!
הוא התעלל בי נפשית הרבה פעמים.כשהיה עצבני היה מוציא את כל התסכול שלו עלי.
יום אחד היה יכול להיות מושלם,אוהב ,מדהים,יום למחרת יכול להיות קר ולא נחמד אלי במיוחד..קצר רוח.
כשהייתי רואה את החברות שלי מהעבודה מדברות עם חבר שלהן כל 5 דקות הייתי מקנאה בהן.
אז הייתי מתקשרת אליו גם כשהיה בעבודה אבל הוא היה אומר שאין לו זמן לשיחות בלאי ושאם אני רוצה משהו ספציפי אז שאגיד.
הייתי נפגעת לפעמים מהיחס שלו. והוא היה אומר שאני סתם נעלבת ואם הוא פגע בי אז שהוא מצטער ושהוא לא התכוון.והייתי מאמינה וסולחת לו כל פעם מחדש.
היו ימים שהוא בכלל לא היה מתקשר בערב אחרי עבודה בטענה שהוא עייף,ושהוא עשה דברים אחרים.
תמיד העדיף ללכת קודם אל חברים שלו ואז לפגוש אותי אחרי שהיה פוגש אותם.
כל פעם כשהיינו רבים והייתי הולכת לבכות לחברות לי,הן היו אומרות לי "תפקחי את העיניים!! את לא רואה איך הוא מתעלל בך??"
ולא הייתי מקשיבה להן. תמיד אני הייתי זאת שמתקשרת לפייס אחרי ריב.
לפני כמה ימים כשרבנו שוב הוא אמר שהוא לא אוהב אותי בצורה שאני אוהבת אותו.
והוא אמר שלדעתו אנחנו צריכים להפרד כי אנחנו לא מתאימים.
איך זה יתכן?? שאלתי את עצמי...הוא השלה אותי 7 חודשים?! מה לא בסדר איתי?!?
התחלתי לאבד את השפיות לאט לאט.
לא היה עובר שבוע בלי בכי תמרורים כל לילה.
איזה לילה אחד לא הצלחתי להרדם כי הרגשתי גוש ענק בגרון. הלכתי לפינה שקטה כדי שאף לא ישמע ובכיתי ובכיתי שעות על גבי שעות. עד שהעיניים שלי מרוב בכי התנפחו ממש . התחלתי באותו לילה לשתות אלכוהול,לקחת כדורים סתם בלי סיבה,לקחתי סכין מהמטבח ועשיתי לעצמי חריצים עמוקים ביד. לא האמנתי שהגעתי למצב הזהבגללו.הוא מצידו לא שם לב.
אני בדיכאון עמוק. אני עצובה תמיד ובוכה בלי סיבה.
בבקשה תעזרו לי לצאת מהמצב הזה אני מתמוטטת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות