היי אני כבר שנה משרתת בצבא, בסיס סגור באיזה חור.
ולא טוב לי
אני רק בוכה וסובלת
לא נהנית
כל השמחת חיים שלי אבדה לה בצבא.
כל יום שבת לפני חזרה לבסיס אני רק חושבת על איך לפגוע בעצמי כדי שאני אוכל להוציא גימלים ולהיות בבית
ואז אני חושבת על התור בביקורופא וחוזרת בי. אני לא חושבת שזוהי מחשבה הגיונית לרצות לפגוע בעצמך..
חושבת כל יום ראשון במיטה כשאני מתעוררת אם להיות או לא להיות נפקדת
אבל אז אני מפחת. מריתוק, מכלא. אני בקושי חמשושים שורדת אז ריתוק?
אני לא יודעת מה לעשות. אובדת עצות.
הקבן אצלנו לא עוזרים בכלום. היה מישהו שהובהל למיון מניסיון התאבדות כי הקבן לא עזרה.
מה אני יכולה לעשות? דרך להשתחרר?
אני צריכה לעשות ניתוח מסובך בברך, האם זה יכול להוציא אותי מהצבא?
שאני פשוט אמשיך להתלונן על כאבים עד שהצבא ירים ידיים?
אין לי בעיות משמעת ואין לי עונשים
אני חיילת טובה.
אבל לא טוב להיות טוב.
באמת באמת לא טוב כל פעם שאני שמה את המדים
כאילו השמחת חיים שלי יורדת למינוס מיליון
עזרה..מישהו?...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות