יש לי חברה שאנחנו ביחד מגיל 6, עברנו הכל ביחד, כל הזמן היינו באותם כיתות, התגייסנו גם באותו יום, והיא כמו אחות שלא הייתה לי. עבדנו גם ביחד במועדפת רק לא באותם משמרות (90% מהזמן היא הייתה מחליפה אותי) אחרי שסיימתי את המועדפת התפטרתי, והיא נשארה שם כי הציעו לה להתקדם. בשנתיים האלה שהיא התקדמה שם אני עזבתי 3 עבודות ואז מצאתי עבודה שאהבתי. ובאותו זמן לה היה נמאס מהעבודה שלה והיא שאלה אותי אם אני יכולה לעזור לה להיכנס לעבודה שלי. בהתחלה חשבתי שזה לא רעיון טוב, כי להיות אחת בתחת של השנייה זה לפעמים גורר לריבים למרות שאנחנו ביחד מגיל 6. בסופו של דבר כן הצלחתי להכניס אותה אבל לא לאותו תפקיד אבל עדיין עבדנו מלא ביחד והיה ממש כיף. בזמן שהיא התחילה לעבוד היא לא הכירה את האנשים במחלקה שלי והם לא אותה. והיא אמרה לי כמה פעמים שיש שם אנשים שמדברים עליי לא יפה ושאני צריכה לפקוח עיניים ולשים לב מי באמת חבר שלי. כן הייתי יוצאת איתם מלא אבל תכלס זה לא היה מפתיע כי כולם שם צבועים ורכלנים. וכן התחלתי להתרחק מהם רק בלי לעורר חשד. הייתה תקופה שטסתי לחודש לחול וכשחזרתי קיבלתי הלם. היא ואלה שהיא אמרה שדיברו עליי לא יפה התקרבו והם השאירו אותי בצד. פתאום היא הייתה יוצאת איתם אחרי משמרות ואף אחד מהם לא היה מזמין אותי להצטרף. הם תיכננו גם לטוס לחול ביחד. אני לא כזאת מבינה מה הלך שם בזמן שלא הייתי אבל הרגשתי סכין בגב.. או יותר נכון כמה סכינים בגב, סכין מכל בן אדם. ממש קשה לי לוותר עליה, אנחנו ביחד מלא ולמרות שהיא וויתרה עליי אני לא יכולה לוותר עליה היא הבן אדם הכי חשוב לי בעולם. אבל אני לא יודעת מה לעשות. אני באמת צריכה עצות. לא לדבר איתם בכלל לא בא בחשבון כי הם סוג של נחשבים ומקובלים שם ומילה אחת שלהם יכולה לגרום לכל העובדים שם לא לדבר איתי. אבל ממש כואב לי שהם ביחד. היא בוחרת אנשים שהיא מכירה כמה חודשים על פניי זה פשוט עצוב. ועוד אנשים שהיא אמרה לי להתרחק מהם ועכשיו היא החברה הכי טובה שלהם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות