חברה שלי נפרדה ממני אחרי זוגיות של שנתיים וחצי עם לא מעט עליות וירידות ואף פרידות זמניות.
אני בן 22, הקשר התחיל בצבא והמשיך גם אחריו. לאחרונה שנינו התחלנו לעבוד כל אחד במקום משלו ולכן לא הרגשתי בהתרחקות שלפני הפרידה בגלל שהריחוק היה נראה לי מעט הגיוני עקב עומס עבודות. למרות העומס בעבודות של שנינו תמיד ניסיתי להגיע אליה ולראות אותה לפני ואחרי משמרות ופשוט משום מקום במשך 2-3 ימים היא לא הגיבה ולא התייחסה להודעות, שיחות ורצון להפגש מצידי. היא נפרדה ממני בלי שאדע מה קורה ומה הסיבה והפרידה הייתה מפוצצת ולא יפה. כעבור שבוע יצרתי קשר בנסיון לדבר ולחזור (כפי שקרה מספר פעמים בעבר). נפגשנו ודיברנו באווירה טובה ונעימה אבל לא קיבלתי ממש את ההסברים שרציתי. בהמשך ניסיתי להמשך לדבר איתה. לעיתים השיחה זרמה והייתה טובה ולעיתים פשוט לא התייחסה (טענה שעסוקה בעבודה).
בסופו של דבר יזמתי עוד פגישה בסופ״ש בנסיון להחזיר את הקשר אבל היא פשוט לא רוצה בטענה שעברה תהליך בתקופה האחרונה והיא כבר לא מעוניינת בי ובקשר ולא אוהבת כמו פעם, בנוסף לכך שראתה את היחס שמקבלת מהאנשים בעבודה (רובם גברים) ושהיחס שהיא מקבלת שם הרבה יותר טוב מהיחס בקשר ושהיא התחילה להרגיש שהיא מתפשרת בקשר וזה לא מה שהיא מחפשת. מדובר בבחורה שהייתה חסרת ביטחון ומאז שסיימה צבא השקיעה מאוד במראה ובקושר וממש רזתה ובעבודה מתחילים איתה הרבה וכך גם עלה לה הביטחון.
היא הקשר הראשון שלי, קשר שהיה אינטנסיבי וצמוד מאוד מבחינתנו. אני אוהב אותך המון ולא מסוגל בלעדיה ופשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי.
אני מודע לעצמי במהלך הקשר ובגלל שמדובר בקשר ראשון עשיתי המון טעויות של חוסר נסיון וידע בזוגיות. כיום אני מרגיש שאני ממש מסוגל לתת את היחס הראוי ולנהל קשר בוגר ונכון איתה אבל לא יודע מה לעשות ואיך? אם זה בכלל אפשרי
מאז אני לא מתפקד,לא מצליח לישון או לאכול ורק אוכל את עצמי עם מצפון וגעגוע ורצון אין סופי להחזיר אותה אליי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות