מתחילה להתגבש אצלי האמונה שאהבה היא בעצם המצאה שלנו בני האדם ע"מ ליצור סדר חברתי שמתפקד בצורה יותר יעילה..
למשל מתי מתאהבים בעצם? בגיל הנעורים.. 17,18, גג 19 כי בעצם עד הגיל הזה עוד לא חווית מספיק ולא התנסת אז אתה מאמין למה שהמבוגרים מספרים לך ולמסרים מהמדיה.
אם באמת אהבה קיימת איך זה שנשים לא יפתחו איתך זוגיות כשאתה לא מבוסס כלכלית אפילו כשהן נמשכות אלייך? ובכלל עם הגיל פשוט פחות אפשר לאהוב...
אני לא אשקר חשוב לציין שאני בן 30 ועוד לא חוויתי אהבה... קיימתי יחסי מין פה ושם, יצאתי עם מישהי 3 חודשים אבל אני חושב שאהבה אמיתית וכנה יכולתי לקבל אולי לפני 10-12 שנים ופיספסתי את הרכבת.
אולי בעצם בגיל שלי כבר אין דבר כזה אהבה?
אני יכול להבין שמראה חיצוני זה תנאי להתאהבות אבל כסף מוכיח שקשר יכול לקרות וגם חתונה ללא אהבה... אולי בעצם צריך למצוא רק מישהי שאני מסתדר איתה ואנחנו מתקשרים טוב? גם בכלל שיטת ההכרויות של דייטים לדעתי לא נכונה כי אין טיזינג לפניי "פשוט מנסים" למשל חברים לא מכירים ככה..
אז אתם מאמינים שצריך פשוט למצוא את המנגנון הנכון של לא להיפגע והעיקר למצוא שותפה לחיים? או שאהבה באמת קיימת ופשוט לא זכיתי לחוות אותה? אשמח לדעתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות