מגיל 20 תיכננתי לימודים בין השלמת בגרויות ( כי אין לי כלום) לבין מכינה למקצוע שחשבתי שהוא מתאים לי.
בין לבין פחדתי לגשת למכללה ולהתחיל ללמוד ככה שהזנחתי את כל העניין . העדפתי להרוויח כסף לבנתיים (קרעתי את התחת) והייתי חייבת לטוס לנקות את הראש ועל הדרך טיול די מאוחר אחרי צבא.
שחזרתי אחרי הטיול החלטתי שאני משלימה בגרויות, ורק בגיל 24 עשיתי צעד ונרשמתי ללימודים.
תוך כדי הלימודים אני לומדת על עצמי שוואללה לתואר אין מצב אני ניגשת (אם אבחר מקצוע) לימודים לא מעניינים אותי וקשה לי לשבת על התחת.
בנוסף- אני פוגשת תלמידים שכבר יודעים מה הם רוצים, חלקם עם פסיכומטרי, חלקם עם עבודה מסודרת ויש כאלה שאפילו מתכננים לטוס לחול ללמוד.
רציתי ללמוד המון תחומים אבל אני בנאדם שמשתעמם נורא מהר מדברים.
לדוגמא: רציתי טכנאית רנטגן ורק ראיתי מה העבודה ויתרתי.
רציתי רפואה - הבנתי שזה תחום שהוא יותר מידי דברים כמו פסיכומטרי וממוצא ציונים וכאלה ויתרתי.
חשוב לציין שתמיד אני מחולקת לשתיים, צד אומנותי וצד שהוא קונבנציונלי.
אני אובדת עצות הלכתי ליועצי לימודים ותמיד מציעים לי מבחן אחרי שיחת ייעוץ. ותמיד במבחן הזה יוצא לי משהו שבכלללל אני לא מעוניינת ללמוד.
אני בנאדם מאוד מגוון שיכול להתחיל משהו שמעניין אותו ואז אני עוזבת בגלל כמה סיבות.
מה עושים? ואיך מוצאים כיוון לחיים האלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות