היתה לי חברה שנים שהיינו מספרות הכל אחת לשניה.
תמיד הייתי לצידה והשתדלתי לעזור במה שאפשר.
אני בחורה גלויה ולא צבועה לרוב אומרת בפרצוף מה שאני חושבת גם אם זה פחות נעים.
היא נשואה ואני רווקה, היא מתלבשת כפי שבעלה רוצה ולא מתוך בחירה שלה אז לפעמיים יצא לי קצת לזרוק לה הערות על כך מה גם שהלבוש לא לטעמי בכלל.
לא מזמן היא עשתה משהו שלא אפרט, אך פגע בי מאוד מאוד. היה קשה לי לסלוח לה, הרגשתי שזה נעשה בכוונה ובסוף הסתבר שלא כך, אך עדיין היה קשה לי לסלוח ולקח לי זמן ולעבוד על עצמי בקטע הזה.
לאחר זמן החלטתי לנסות לחדש את הקשר איתה אך טענה שקשה לה שאשמתי אותה וגם מפריע לה שאני עוקצת אותה על הלבוש ולא מקבלת אותה כפי שהיא.
הטענות שלה הפריעו לי מאוד ועניתי לה שאני לא חוזרת בי מהתגובה שהיתה ומהכעס שלי ובנוסף מעולם לא אעלבתי אותה באופן אישי ושמאוד נפגעתי ממה שהיה אך מנסה לעשות השתדלות ומצפה גם ממנה כדי שנוכל להתגבר. לא יכלתי להתאפק לגבי הטענה שלה שאני לא מקבלת את הלבוש שלה והגבתי לה ''שלגבי זה אני מקבלת אותה כפי שהיא בלבוש והחלטות שהיא בוחרת וחבל שאחרים לא עושים זאת''.
אני יודעת שיש בזה רמז לגבי הזוגיות שלה אבל זה נכון ומדויק מה רשמתי ונאמר לעניות דעתי עדיין בעדינות מבלי לתת שמות.
היא בתגובה ענתה שלא רוצה קשר איתי וכואב לה לקרוא מה שרשמתי.
אמרתי לה חבל ושניסיתי ובהצלחה.
האם פעלתי נכון? אני לא מסוגלת לשחק אותה שמשהו מפריע לי, ומשתדלת לא להיכנס לעניינים של השני. אבל גם ככה נפגעתי ממנה לא מזמן מאוד ובאיזשהו אופן אחרי שראיתי שהיא מתחילה להאשים אותי שכעסתי עליה ונכנסת לנושא בלבוש שלא קשור לנושא שאעלתי כרגע, הרגשתי שהייתי חייבת להגיב על זה.
מה דעתכם על איך שעניתי האם זה באמת כל כך פוגע??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות