היי, אז הבעיה שלי, יותר הפחד שלי, הוא שברגע שאני אשתחרר יותר לא איהיה בקשר טוב עם החברות שהכרתי בצבא. כלומר, אני יודעת שהצבא הוא זה שבעצם מפגיש אותנו עם אותם אנשים. אנחנו רואים אותם כל בוקר, מדברים איתם. אוכלים איתם. אנחנו גם גרות באותה העיר ככה שבאמת יש לנו קשר טוב. אבל אני מפחדת שלאחר השחרור זה לא יהיה אותו החיבור שיש לנו עכשיו. אנחנו חברות בנות מאוד מגובשת וברור לי שאחרי הצבא כל אחד יש לו את החלומות שלו את ההישגים שלו ורוצה להמשיך בחיים. ואני יודעת שגם אני ככה. ואני יודעת שכנראה מי שצריך להיות בחיים שלי ישאר ומי שלא אין מה לעשות. אבל זה פשוט מאוד כואב המחשבה הזאת בכללי. כי הן מאוד חשובות לי. זה נשמע מאט ילדותי אני יודעת, אבל זה כי יש לי סיבה. אולי מעבירים אותי בסיס בגלל סיבות שבאמת אני צריכה אותם. לכן יש את הפחד הזה שכבר לא ניפגש יותר(אולי לפחות בהתחלה כן) אני מאמינה שזה דווקא יסתדר אבל בכללי אני חושבת שזה פחד שיש לכל אחד שמסיים את הצבא. וחוץ מזה אני מפחדת שלא אסתדר עם בנות בבסיס החדש ואיהיה לבד, או שבאמת לא יהיה לי החברה הזאת שיש לי עכשיו. אבל אני כן שמחה שרוב הסיכויים אני עוברת . זה פשוט הפחד החברתי הזה מעציב אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות