אני לומד באוניברסיטה ענקית, יש לנו כמה קמפוסים שכל אחד מהם זה כמו אוניברסיטה בעצמו, ואני אחד כזה שכל הזמן מתחיל עם בנות ויושב איתן לקרטיב או סנדוויץ אז התחלתי ממש לחפש פינות דשא מגניבות כדי לקחת לשם בנות שאני מתחיל איתן כי זה פשוט נראה לי מגניב שתהיה לנו פינה כזאת מגניבה רומנטית שנאכל שם קרטיב! עדיף מאשר לשבת על ספסל מעאפן או ברחבה המרכזית עם כולם. בדרך כלל הן יותר נהנות לשבת בפינה מגניבה מאשר סתם במקומות המוכרים וזה הופך את הדייט ליותר כיפי. (זה לא באמת דייט כמו בבר, זה סתם כזה שיושבים חצי שעה בין השיעורים ומנשנשים בייגלה מהמכונות האוטומטיות)
אבל זה לא נגמר רק בזה, אני כל הזמן מחפש מרפסות מגניבות לשבת בהן בקמפוס, לראות שקיעה נגיד.
וגגות! אני כל הזמן מחפש גגות, כבר השגתי מפתחות לגג אחד, כי יש ממנו שקיעה מטורפת, וכבר הלכתי לשם עם כמה בנות וזה ממש משנה את האווירה ויוצר לנו כזה "עולם משלנו".
ובכללי, כל פינה נסתרת שאין בה הרבה אנשים, והיא כזאת חמודה וכיפית אז אני משתדל לזכור ואז הולך לשבת שם עם מישהי אני מרגיש שזה מוציא אותי מיוחד והופך את האווירה למגניבה ומיוחדת.
גם מחוץ לקמפוס, אני כל הזמן מחפש, יש לנו אזור עם הרבה טבע בסביבה, אבל ממש טבע הארדקור, לא שביל שעוברים שם אנשים, אז אני כל הזמן מחפש גבעות עם נוף לשקיעה, ואפילו סידרתי על כמה גבעות מקומות שיהיה נח, הזזתי את העפר כדי שיהיה נח לבחורה לשבת. ובגבעה אחת הבאתי כסאות אבל כשהייתי שם עם מישהי אז התנהגתי כאילו הכל פשוט היה שם מוכן וזה לא קשור אלי בכלל.
בקיצור, אני כל הזמן מחפש פינות כי אני רוצה להרשים את הבחורות וכדי לעשות אווירה טובה.
אבל אני פ*קינג תלוי בזה וזה משגע אותי!
אני לא מרגיש בנח סתם לשבת איתן בכיף בדשא כמו שכולם עושים.
אני כל הזמן מתאמץ להרשים או לצאת מיוחד ומגניב.
זה גם עוזר לי לצאת "המוביל" שהן הולכות אחרי.
בקיצור זה מוסיף קטע למיני-דייט וזה ממש עוזר לי (יש לי הרבה כאלה)
אבל למה אני כל כך מפחד סתם לזרום כמו בן אדם נורמלי?
למה אני תקוע באובססיה הזאת?
נמאס לי לפחד להיות פשוט רגיל!!
הצילו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות