אני לסבית , מוצהרת מחוץ לארון. עובדת בסטודיו לאימוני כושר. לפני חצי שנה הגיעה מישהי לסטודיו שהעירה בי את הסקרנות התמידית שלי והשאירה בי את הספק אם היא בקטע או לא. התחלתי קצת לדבר איתה , אימנתי אותה והיו לנו שיחות טובות ופתוחות כבר בהתחלה , כאילו חברות שנים, השיחות פשוט זרמו. הבנתי מהצוות בעבודה ששמעו שהיא נשואה , יום אחד הזמנתי אותה לשבת לשתות משהו בבר, היא הסכימה , בתחילת הערב סיפרה שבאמת היא אישה נשואה, אבל כל החיים שלה מגיל צעיר גדלה סביב הקהילה וכל החברות שלה מהקהילה. היא מבלה במסיבות , מכירה המון אנשים.. חיה את הקהילה הזו.
ישבנו, דיברנו , צחקנו, השיחה הייתה עמוקה וזורמת, ובמהלך הערב קרה שהתנשקנו (זה הגיע משני הצדדים) היא בת 32 נשואה בלי ילדים, אני בת 25 רווקה.
אחרי זה הרגשתי ממש רגשות אשמה ואמרתי לה שאני לא עושה דברים כאלה.. עם הזמן זה פשוט המשיך משני הצדדים, כל יומיים אמרתי לה שאני לא רוצה ואחכ חזרתי בי , הייתי נורא מבולבלת ולא רציתי להיות במקום הזה ובסיטואציה כזו. ככל שהחודשים עברו והכרנו יותר, הבנתי שהסיפור אצלה פתוח, הבעל יודע , דיי מקבל ומודע כמעט לכל מה שקורה בחיים שלה, אין בניהם כל קשר מיני. המשפחה לא יודעים ומאוד שמרניים בנושא והוא פשוט שומר על הסוד מהם כדי שהיא תוכל גם לחיות את החיים שלה.
כבר בעבר היה לה קשר כמה שנים עם אישה, בו זמנית שנשואה. היא לא כל כך בעניין של להזיז משהו בחיים שלה, כן רוצה להביא ילד ממנו בגלל הגיל , אני מקבלת את זה אבל היא לא מזיזה משהו ולי הקשר עשה טוב אבל מצד שני רע והשאיר בי ריקנות כי לא יכלתי להשיג את מה שאני רוצה , שזה בעצם זוגיות מאושרת , לעבור לחיות עם מישהי ולהתחיל איתה את החיים. אני יודעת שהיא אוהבת אותי וזה הדדי אבל לא הייתה לי ברירה ואחרי פעמים רבות שניסיתי להתנתק ללא הצלחה עשיתי את זה. זה היה כואב ובא בבום אחד אבל הייתי חייבת לשמור על עצמי ולא לבזבז את הזמן שלי כי כל זמן שאני איתה אני לא מצליחה לחשוב על אף אחת אחרת ולא רוצה גם. וזה תוקע אותי במקום שלא נותן לי להתקדם בחיים שלי, גורם לי לאנרגיות שליליות ועוצר אותי מהתקדמות בקריירה ובכל העיסוקים שלי.
אני כן אוהבת אותה והיא אומרת שהולכץ להתחיל הליך של שינוי אבל לא יכולה לתת לעצמי לחכות.
מאוד מבולבלת ולא יודעת האם כדאי לבשאיר את הנתק.. אני אתן את הזמן אבל מפחדת שלא אגיע להחלטה ולא אדע מה לעשות. בנוסף לכל זה כל הסביבה שלי החברים המשפחה לא מחבבים אותה במיוחד, חושבים שהיא לא בשבילי. זו פעם ראשונה שאמא שלי העירה על מישהי שיצאתי איתה , היא בחיים לא אומרת כלום ונותנת לי הרגשה טובה עם כל מי שמביאה הביתה. זה הדליק בי נורה אדומה ונורא השפיעה עליי אבל בכל זאת בתוך תוכי טוב לי עם הבחורה וכיף לי איתה , הייתי רוצה לנסות איתה משהו אמיתי אבל המצב בחיים שלה לא מאפשר כרגע.
אשמח לעצות דעות כי אני באמת אבודה בעניין..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות