אז ככה,
היה לי איזשהוא סיפור עם בחור שנמרח ונמשך חצי שנה. הייתי דלוקה ממש (אני אזהר ואומר אפילו קצת מאוהבת) אבל הוא כנראה זיהה בי את התמימות והנאיביות שלי, ושיחק בי ושיקר לי בלי סוף. לדוגמא, היה אומר לי שאני מיוחדת בעיניו, נותן לי תשומת לב מפה ועד השמיים, מחמיא ומפרגן, משכנע אותי שניתן לעניין בנינו צאנס. גרם לי להרגיש ממש טוב, ואפילו אנשים מסביב היו באים ואומרים לי כמה הוא "שרוף" עליי. ואז כשהייתי מסכימה ומצפה באמת להתקדמות, הוא היה פשוט נעלם ולא אומר כלום. ניסיתי לשים לזה סטופ ואמרתי לו שנפסיק. ובאמת כמה חודשים טובים חוץ מפלרטוטים וקצת מחמאות באמת לא היה כלום.
ואז לפני חודשיים (זה היה באמצע הקורונה ובסגר) הזמין אותי לבוא לאיזה מפגש עם חברים משותפים והסכמתי, וכנפגשנו הוא לקח אותי לצד ואמר לי שהוא מתגעגע, שהוא עוד חושב עליי, שהוא רוצה משהו רציני. ואל תחשבו, הוכחתי אותו ולא וויתרתי וניסיתי להבין אם הוא באמת חושב ככה, והוא באמת גם ענה את כל התשובות הנכונות, וכשהגיע הרגע להוכיח - בום. נעלם כלא היה. ניסיתי לפנות אליו, לגרום לזה להתקדם, אבל הוא שם קיר כאילו אני לא קיימת וכאילו מה שהוא אמר היה בדמיון שלי. לאחרונה גם גיליתי שהוא עם מישהי חדשה, והוא מביא אותה למקום עבודה שלי (שהוא מבקר שמה לעיתים קרובות - ככה גם הכרנו.) ולפני שבוע פגשתי אותו בפעם הראשונה מאז המפגש האחרון, והתנהגתי אליו רגיל. לא הראיתי כעס, אבל גם לא הייתי חמימה. הרגשתי שהוא מחכה שאגיד משהו, אבל לא יכלתי להוציא. התייחסתי אליו רגיל כאילו לא היה כלום. ובאמת לא דיברנו על העניין וכל אחד היה בשלו. השאלה שלי, היא האם אתם חושבים שאני צריכה לצאת עליו? לנקום? אני מתלבטת בין גישה אדישה ובוגרת יותר, מאשר גישה אסרטיבית. שיבין שזה לא סבבה והוא פגע בבן אדם. האופי שלי יותר נוטה לגישה הראשונה, אבל אולי זה קרה לי בגלל שאני כזו. איך אתם חושבים שכדי לי להתנהג בפעם הבאה שאראה אותו? (אולי זה יהיה אפילו עם הבחורה החדשה?)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות