שלום,
התגייסתי לפני 4.5 חודשים וכרגע אני משרת כפקיד בחיל החימוש. שיבצו אותי לתפקיד הזה אחרי שחתמתי ויתור על לימודי מדעי המחשב ומתמטיקה במסגרת העתודה האקדמית (לצערי לא יכולתי להתמיין לתפקידים עורפיים אחרים עקב פרופיל קרבי שירד חודשים ספורים לפני הגיוס).
התפקיד הנוכחי שלי (כאמור, פקיד) משעמם וחסר תועלת. מתוך 8-9 שעות שאני מבלה בבסיס כל יום, אני עובד בערך שעה אחת בסך הכל ובשאר הזמן אני צריך להעסיק את עצמי.
בנוסף, אני גם מרגיש בודד מאוד פה. האנשים כאן נחמדים, אבל אנחנו מגיעים מעולמות שונים לגמרי, ולא הצלחתי להתחבר לאף אחד.
יש לי יותר משנתיים לשחרור, ואני לא חושב שאהיה מסוגל להתמודד עם המצב הנוכחי עד אז.
הגשתי טופס 55 כדי לעבור לתפקיד בחיל התקשוב, אבל הבקשה שלי נדחתה. המ"פ אמר שהוא לא מאמין שיש לי סיכוי לצאת מחימוש והציע לי לעבור לאפסנאות.
אני מרגיש מיואש. מעניין אותי לעשות משהו שנדרש להפעיל בו את המוח ולא רק לעשות עבודות משרד רוטיניות. אני יודע שיש לי את היכולות לבצע תפקידים כל כך הרבה יותר משמעותיים, אבל לא נותנים לי את האפשרות הזו. באמת נראה סביר לקחת מישהו שהתקבל לתואר במדעי המחשב בטכניון ולשבץ אותו בתור פקיד/אפסנאי? זה ניצול יעיל של כוח אדם?
אני שוקל לצאת מצה"ל כי באמת אין לי מושג לכמה זמן אצליח להתמודד עם התחושות האלו. כבר יש לי תוכניות ללימודים, וממילא אני לא תורם למדינה שום דבר בתפקיד שלי. למה לבזבז את הזמן שלי ואת הכסף של הצבא?
יש לי רקע של מחלות נפשיות וכבר הייתי אצל פסיכיאטר צבאי, כך שאם אחליט לצאת, אוכל לעשות את זה די בקלות.
נכון שזה כתם על קורות החיים, אבל האם עדיף להגיד בראיונות עבודה שהייתי פקיד?
אשמח לעצות מאנשים שאולי היו במצבים דומים או שיש להם רעיון להתמודדות עם המצב. תודה רבה שקראתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות