היי,
אני בת 24 ונמצאת בתחילת קשר (חודשיים) עם בחור בן 30 קשר טוב, יציב ובריא.
אני עובדת בעבודה מסודרת והוא משרת בקבע וכך יהיה גם בעתיד.
כיף לנו מאוד ביחד, מבלים הרבה, הוא לטעמי, מפרגן, דואג, משקיע נאמן והכי עוטף בעולם וההפך כמובן! אפשר לומר שזה מה שייחלתי לעצמי.
אבל, אני מרגישה שהוא לא מאתגר אותי שכלית - בשיחות עמוקות שיוצא לנו לדבר אני לא מרגישה שהוא מעשיר אותי בידע, שהוא מחדש לי, והרבה פעמים אני זו שמעשירה אותו ודוגלת בחשיבה מחוץ לקופסה.
אני מאוד אוהבת להקשיב, ללמוד, לשאוף להיות טובה יותר ולפעמים מרגיש לי שהבנוניות ו״הקומפרוט זון״ מאוד טובים אליו שהוא לא חושב מעבר לקופסה.
אני מוקפת בעבודה שלי בהמון אנשים שאפשר רק ללמוד מהם וכשאני איתו אני מרגישה שלא תמיד הוא מבין אותי ברמת השיח האינטלקטואלי ולאו דווקא ברמת ההסכמה - לא מחייב שיסכים איתי על כל דבר, ההפך - אני אישית חושבת שהשיח יותר פורה כאשר הצדדים לא מסכימים אבל מאוד קשה לי להגיע לזה איתו.
לא הייתי רוצה שבנוניות כזו תקיף אותי.
האם אתם חושבים שדבר כזה עתיד להשתנות ויש מה לדבר על הנושא או שאלו דברים מושרשים ולא ניתנים לשינוי.
או שמא, אני מחפשת צרות בגן העדן והבעיה היא בי בכלל ?
אשמח לדעת ההמונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025