נמצאת בחודש שישי להריון ראשון מאוד רצוי ומשמח
העניין הוא שבחודש האחרון אני מרגישה מאוד עצובה וחסרת תקווה בכללי, כאילו אין לי סיבה לחיים
חלק מזה זה בגלל העיפות המוגזמת שאני שרויה בה- אני תמיד עיפה לאורך כל השבוע
אני עובדת במשרה שאני מאוד אוהבת אך מאוד תובענית ואני סובלת מנדודי שינה באופן קבוע (מה שהיה לי עוד לפני ההרון) . העיפות התמידית הזו משפיעה מאוד לרעה על מצב הרוח שלי, אני נעשית חסרת סבלנות ועצבנית
זה מרגיש לי כאילו כל דבר קטן שקורה משפיע עליי בכמה רמות (לשלילה) ממה שזה באמת אמור להשפיע ואני שוקעת לתוך זה מבלי יכולת לצאת
בכללי יש לי תחושת בדידות מאוד כבדה ואני מרגישה שאני פשוט "נסחבת" עם החיים עד שיגיע רגע הלידה
תוסיפו לזה את כל מה שקורה עם הקורונה שמשאיר אותי במצב סטרס תמידי ותחושת חיים ב"סיר לחץ" . אני מרגישה שאני זקוקה נואשות לחופשה ארוכה מאוד (הייתי בחופשה חודש שעבר והמצב הכלכלי לא מאפשר עוד אחת)
חשוב לציין שבן הזוג שלי מאוד מכיל ואוהב ומנסה לעזור במה שהוא יכול, אבל לא מבין אותי.. .
אני חושבת לפנות לעזרה ולפסיכולוג שיסייע לי ואשמח לדעת איך ניתן לעשות זאת בעלות שלא תהיה יקרה מדי
תודה מראש לעוזרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות