הייתה לי חברה שהכרתי במהלך השירות הצבאי שלי תקופה ארוכה ונשארנו בקשר ארבע שנים, עד שלמעשה היא התארסה לבן זוגה והציעה לי להיות השושבינה שלה (אפילו לא בחרה את אחת החברות ילדות שלה מהבית!) איך ששמעתי אתזה התלהבתי נורא והסכמתי, כי זאת פעם ראשונה שלי וזה מרגש ורציתי לחוות אתזה ולשמח אותה.. אבל איך שהתחילו ההכנות התחילו גם הבעיות ביננו, היא הייתה עסוקה בהכנות לחתונה ובמקביל בעבודה וכמעט ולא זמינה (באותו רגע מודה לא הבנתי אתזה הרגיש לי שהיא מסננת אותי כי ברגיל דלה היא מעופפת) .. ואני הייתי לחוצה כי לא הבנתי מה אני אמורה בדיוק לעשות ביום המיוחד בחיה, ואיפה אני עושה איפור שיער, וקונה בכלל שמלה אז החלטתי שאני רושמת לה אתזה מסודר ושואלת את השאלות שחשובה לי התשובה עליהן, כי מה לעשות טבעי שאשאל שאלות כי מה לעשות שזו פעם ראשונה שלי בתור מלוה. אז היא כנראה הרגישה ש השאלות האלה מעיקות לה, והחליטה שאין לה סבלנות אלי כדי להסביר לי כמו שצריך ולא בריפרוף (אגב הצעתי לה שניפגש איזה ערב אחד לקבוע איך היא רוצה שהכל יתנהל לפרטי פרטים כדי שחלילה לא אעשה פדיחות ביום שלה) ולה שוב לא היה זמן אלי, והמצב רק החריף. עד שהיא פשוט זרקה לי משפט כמו ״עזבי אני לא רוצה מלוות,תבואי בתור אורחת 20:30 חופה את מוזמנת״ ופה פשוט לא עניתי,אני חושבת שפה היא כבר מצאה מלוה אחרת. עכשיו אמרתי לעצמי בלב אוקי דניאל תלכי בתור אורחת,מאד רציתי ללכת אבל הבעיה היא שלא היה לי עם מי ליסוע, אין לנו חברות משותפת. חברות שלה מהבית הן לא חברות שלי וההפך! ניסיתי להפוך את העולם ולשכנע כל יצור שיש כדי להיות נוכחת שם,ואפחד לא רצה לא אחותי ולא חברות טובות מהבית כי האירוע היה במרכז (אני מהצפון) באמצע החוף נובמבר 19. בסוף נאלצתי להישאר, כי הרצתי לעצמי בראש שאני אמורה ליסוע לבד ברכבת לאיזור הזה , באמצע חורף ומתחילה לחפש תאולם , אין לי רכב ! ואני גם לא מכירה תמשפחה שלה, בשביל שאצור איתם קשר משום מקום ואדחף להם לאירגונים.מודה נאכלתי מבפנים הרגשתי נורא לא נעים. עד היום אני מתבאסת שזה יצא ככה, ומאז אנחנו לא מדברות! התביישתי לשלוח לה הודעה כי כל דבר אחרי ישמע כתירוץ, והיא לא שלחה לי גם כלום (וזה מובן!) .. וכבר כמעט שנה אנחנו לא בקשר וזה מבאס אותי,היא לפעמים עולה לי במחשבות ואני מתבלטת מה לעשות. אני יודעת שזה לא לעניין ההברזה הזו, אבל לא הייתה לי ברירה אחרת! אם זה היה באיזור שקרוב אלי הייתי לוקחת מונית עד לשם אין ברירה וגם היו מצטרפים אלי. אבל המרחק וזה שאני לבד הכריע ! אני בחורה ביישנית אין סיכוי שאלך לאירוע לבד דברים כאלה מביכים אותי מאד. אני אשמח שתעזרו לי ,תגידו את דעתכם על ההתנהלות של שתינו האם מישהי מאיתנו אשמה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות