היי, אני בת 22 אני במערכת יחסים עם מישהו כבר חצי שנה,הוא מדהים ומאוד כיף לי איתו ואני אוהבת אותו.
אמא שלי לעומת זאת מאוד קשה לה לקבל שגדלתי ושאני כבר לא הילדה הקטנה שלה. כל פעם שאני הולכת אליו היא מציקה ולא מפסיקה להתקשר ולשלוח הודעות מתי את חוזרת מתי את חוזרת מאוחר מה יש לך לעשות שם כלכך הרבה וכו .
היא מתעצבנת ונפגעת שאני מבלה עם ההורים שלו ועושה איתם מדי פעם שבתות או בטענה שיש לי משפחה ושאני צריכה לעשות איתה ולא עם אחרים כאילו אין לי בית(מילים שלה)
היא אומרת שאני מעדיפה אותם עליה טוענת שאני שונאת אותה היא כלכך קיצונית ומתנהגת כלכך מגעיל. ומתחילה לריב איתי מגיעה למצב שהיא מרביצה לעצמה ועושה כאילו היא מתעלפת ומוסיפה שאם היא תמות זה יהיה באשמתי ועל אחריותי.
ומדברת ממש מסריח . לפעמים אני מחזירה לה ועונה לה אבל בדרך כלל אני מתנהגת אליה מאוד יפה(היא אומנם לא חושבת ככה,כי היא חושבת שהיא הכי מושלמת)
אין לה כלכך הרבה חברות וכדי שהיא לא תרגיש לבד אני לוקחת אותה איתי שתבלה עם החברות שלי גם ולא תרגיש בודדה. אני לוקחת אותה לכל מקום שהיא רוצה (אין לה רישיון) יש לציין שאם לא לוקחת אותה היא מתחילה גם לצרוח ולהתעצבן שלא אכפת לי ממנה ואכפת לי רק מעצמי.
אבא שלי מודע למצב הוא אומר לא להתייחס אבל כמה אפשר?
הלוואי שלא אתנהג איהיה ככה לילדים שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות