אתמול צפיתי בתכנית על סיפור חייו של דרור קונטנטו מהאח הגדול.
הוא גדל בבית חרדי, ומגיל קטן היה הוא היה מכין סקיצות לשמלות תוך כדי לימוד בישיבה.
כשהגיע לגיל 18, ברח מהחיים החרדיים ועבר לגור בתל אביב.
הוא הצליח מכלום להפוך לשם גדול בתחום האופנה בארץ ובעולם.
זה אחד הסיפורים המדהימים ששמעתי, ואני כל כך מקנא באנשים שיש להם את הניצוץ הזה.
הסיפור הזה גרם לי לתהות - איך זה שאנשים מסוימים מקבלים את הניצוץ הזה מגיל ילדות,
בעוד שיש אנשים בגילי ואף בוגרים יותר, שלא קיבלו את זה מעולם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות