שלום לכולם,
נכנסתי לקשר רציני עם חברה שלי לפני כ- 4 חודשים. בזמן האחרון אני מרגיש שאני לא באמת אוהב אותה. היא בחורה טובה, יש לנו כימיה טובה וסקס מדהים.( אולי הכי טוב שהיה לי).
אני הרגשתי בודד בקטע מטורף בזמן האחרון. במיוחד בתקופת הקורונה וכל הסגרים. ועכשיו כשפתאום יש מישהי לידי שמקשיבה לי ודואגת לי זה מרגיש לי מדהים. כיף לי שכשאני מדבר איתה ומשתף אותה בדברים הכי אישיים שלי.
אנחנו מבלים ומטיילים המון ביחד, והיא טוענת שהיא אוהבת אותי.
אני בן 24 ובחיים לא יצא לי לחוות קשר רציני ארוך טווח. כל הקשרים שלי עם בנות היו דיי קצרים באורך של כמה חודשים.
אבל למרות זאת, אם תשאלו אותי אם אני מוכן ברגע זה להתחתן עם הבחורה הזאתי ולהקים איתה משפחה. התשובה שלי תיהיה '' לא''.
מרגיש לי שהיא לא הכי מדויקת בשבילי. חסר לי בה כמה תכונות שהייתי רוצה שהיא תרכוש ותשפר כמה דברים.
לדוגמא: אני אישית בחור ספורטיבי ושומר על אורח חיים בריא. והיא לעומת זאת ההיפך ממני, היא מעשנת וויד ויש לה אורך חיים יותר צ'יל כזה והיא פחות פעלתנית. כמה פעמים רמזתי לה על הנושא, וניסיתי לדחוף לה בעדינות את האג'נדה שלי על אורח חיים בריא אך ללא הצלחה. היא טענה שאם אני רוצה ליצור ממנה איזו דמות אידאלית בשבילי, אז זה לא יקרה וחבל על המאמץ. טענה שאני צריך לקבל אותה כמו שהיא.
אציין שאני בחור שעוסק בהתפתחות אישית מתמדת, בפן הגופני והרוחני. אני אוהב להשתפר בתור בן אדם ולחקור דברים חדשים. הייתי רוצה שגם חברה שלי תעסוק בהתפתחות אישית, ותשאף להיות הגרסה הכי טובה של עצמה. מה שכרגע אני לא רואה בהתנהגות שלה.
אני יודע שהיא מחכה לשמוע ממני שאני אוהב אותה. אבל אני פשוט לא מסוגל להגיד את צמד המילים הזה, בלי אשכרה להתכוון לזה מכל הלב. אני בדילמה עם עצמי האם כדאי לי להמשיך את הקשר הזה, או להפרד ממנה.
אני מתחיל בקרוב תואר ראשון, ולא יהיה לי זמן להכיר בנות אחרות. אני שונא פרידות ומפחד ליפול לדכאון עמוק, וגם לא רוצה לבאס את חברה שלי ולפגוע בה.
מי שחווה משהו דומה בחייו אשמח לשמוע את חוות דעתכם בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות