היי, אני עובדת במוקד הודעות במשמרות בקבוצות קבועות. אני חיה ומרגישה משחקים בלתי פוסקים בעבודה, דבר שמאוד מפריע לעבודה להתנהל, סוג של תחושת אי יציבות מתמדת בין עובדים לבין אחראיים. כמה מהעובדים מגיעים למעשה לעבודה (לא לעבוד), עובדים על קשרים אישיים ולמרות שלחלקם התפקיד הוא בניהול, הם מקדמים רק את עצמם. אין להם יכולת אמיתית להניע מעגל עובדים. זאת אומרת, שגם אין לך כתובת במידה ודברים ברמה המקצועית (או האישית) לא מסתדרים.
הכללים במשחק הזה מאוד מפריעים לי, יכולה להיות מישהי שאתה עובד איתה והיא פתאום מאוד מאוד נחמדה אבל עם הזמן אתה מבין שהיא נחמדה כי יש לה שיתוף פעולה כלשהו עם המנהל שלך שעושה לה טוב וברמה הגבוהה יותר, זה סוג של שת"פ שדופק אותך. אין לה שיתוף פעולה? היא גועלית.
ושוב, יכולת התנהלות אישית? הריצפה. יכולת הנעת עובדים ? רמת בושה.
אין לי אמונה באף אחד, אני גם יודעת שעם ההצלחה מגיעה בדידות גדולה אבל אני שואלת את עצמי, איפה כחברה התקלקלנו. מהו הרווח האישי בכל המניפולציות, ההסתרות, הבגידות וההתחכמויות האלה? באופן הזה לא מגיעים לשום מקום, סתם טבילה במרה שחורה מגעילה. אם המנהל שלי צריך לעשות משהו מאחורי הגב שלי, למה שיעסיק אותי? בשביל מה אני טובה לו? הרי לכל דבר יש את זמן התפוגה שלו, דברים יוודעו הרי החוצה, אז איך עובד אמור להמשיך לעבוד ככה?
בשביל מה כל התככנות הזאת אם אתה כעובד ראוי לעבוד במקום הזה? מה שמעליב לי את רמת ההבנה הוא המשחק לגלות שני פרצופים אחרים באדם עם פרצוף אמיתי אחד. לרגע אחד צוחק איתך וברגע השני ממש מיד , הוא לא מכיר אותך. ויותר מזה, רוחץ ידו עם זה שיודע שרוצה להפיל אותו אבל קודם שישלים את המשימה נגדך, עליך עם מישהו אחר או אפילו אם אותו מישהו.
קן צרעות..
מה אתם היית עושים במצב כזה?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות