שלום וברכה.
אני בן העדה החרדית ועוד מתוקפת נעורי הייתי שבבניק שלא אהב את העולם התורה. קראו לי שייגעץ, קראו לי גוי. לא ישבתי כל היום מול הגמרא כמו מסמיד, אלא ברחתי החוצה. אבל לא לעשן ולשתות כמו פושטקים בני 15, אלא הגעתי לחנות ספרים חילונית. ברחתי לקרוא רומנים אסורים על יחסי אישות, ניאוף וזימה... בחדר חשבו שאני ילד טיפש מכיוון שיש לי דיסלקסיה בכתיבה (הבנתי זאת רק כעבור עשור).
בבוא הזמן התבגרתי והבנתי שהעולם החילוני הוא לא פריצות וכייף. כך שמרתי על חיים בקהילה בחרדית. אבל עבדתי.
עד שהתחילו השידוכים. אז עליתי על מונית והתחלתי חיים חדשים. לא קראו עלי קדיש, זה כבר לא קורה. המשפחה שלי עד היום חושבת שאני עוד אחזור. היום אני עובד במפעל, מקבל שכר מינימום וגר עם שותף.
בעיה שלי שאני לא הצלחתי להפוך לחילוני גמור. גם השם שלי נשמע אשכנזי למדי ובנוסף על כך בדיבור שלי יש לקסיקון תורני. כל אחד עולה על סגנון הדיבור שלי בהרף עין. אבל עשיתי מאמצים ואני קורא ספרות חילונית במטרה להעשיר את השפה. אך בכל מקרה לשון חכמים צצה כל פעם מחדש. איך עלי לפעול?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות