כן
אני בן 24 וחייתי בישראל משנת 1999. בגיל 5 התחלתי להראות סימפטומים של חרדה חברתית. הייתי בטיפולים במשך 19 שנים והנה אני עכשיו, במצב לא יותר טוב. הייתי משקר כשכן הייתי עושה שיעורי בית, פספסתי הזדמנויות לשפר את חיי ולעשות את מה שאני אוהב, לא למדתי להכיר חברים בעצמי וכו. אפשר להבין מפה שגם לא הייתה לי זוגיות, אך ויתרתי על זה עוד הרבה לפני.
דיברתי עם כמה אנשים (מורים לתחביבים שלי) שביקרו בארצות אחרות, והם אמרו לי שמחוץ לישראל יש לי סיכוי גבוהה יותר להתחבר לאנשים, ושאני לא מתאים לאישיות שצריך בישראל, ואני מסכים.
מסיבה כלשהי, אין לי בעיה לדבר עם אנשים שהגיעו מחוץ לארץ. אני לא מפחד לדבר באנגלית ודיבור בעברית גורם לי להרגיש לא בנוח.
אני לא מבין דבר בתרבות הישראלית, או איזכורים מהתקשורת (ארץ נהדרת, הפרלמנט, וכו), לא יודע דבר על העדות השונות (בחיים לא היה אכפת לי מסטיראוטיפים אז לא תרחתי ללמוד את העדות, תמיד האמנתי שאנשים שווים למרות שקראו לי "רוסי מטומטם" כמה פעמים). לא אכפת לי מהפוליטיקה בישראל למרות שאני אדם שמצביע, ובנוסף לכך צהל גזל ממני 3 שנים מהחיים שלי בשביל מדינה שאני לא מרגיש שייך אליה.
וזאת הנקודה. בחיים לא הרשתי שייך לפה, לא הלכתי לאירועים חברתיים, מסיבות, מועדונים חוץ מכמה פעמים בודדות במצבים שלא היה לי זמן להתמודד ולהיפתח. אני אפילו לא יודע אם אני באמת שונא אירועים כי הם רועשים או כי גרמו לי לא להרגיש שייך בכך שכולם חרטו עליי "מופנם" ו"ביישן" כשלא הייתה לי הזדמנות לנסות אפילו לצאת מהצדפה.
שנאתי את עצמי הרבה שנים עד שהבנתי שאולי הבעיה לא בי, הרי איך ילד בן 5 יכול היה לדעת מה מחכה לו בעוד 20 שנים? הגעתי למסקנה הזאת כשמטפלים התחילו להגיד לי ש"נפלתי דרך הסדקים של המערכת", אז החלטתי שאני מעדיף לתת לעצמי תסביך של עליונות ולשרוד, מאשיר תסביך של נחיתות ולמות.
האם לעזוב את הארץ כדי להחלים? ולאן?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025