אני בת 19, וההורים שלי לא משחררים. מה לעשות?

כדי להיות כנה , מגיל 13 אני שיקרתי להורים ויצאתי עם גבר מפוקפק ובסוף הדבר התגלה ואבא שלי נורא הקשה את ידו עליי. מאז גיל 13 אני לא ישנה אצל חברות, אסור לי לצאת אחרי 5 בערב, אבא שלי סופר פרמטיבי, לא נותן לי להוציא בכלל כסף מהחשבון שלי בטענה שזה ללימודים(אני לא בזבזנית, לפחות לשתות קפה עם חברות- בשביל מזומח אני צריכה ללוות מאמא שלי בשושו 30 של לשבוע), אבא שלי שולט בכל צעד שלי. מאז אותה תקרית אני הולכת בדרך הישר. אני עובדת במקום שקשור למה שאבא שלי רצה שאלמד אליו, אני משלימה פסיכומטרי ובגרויות כדי ללמוד את המקצוע הזה.. (כי אני גם רוצה). עכשיו- הכרתי בחור מאוד חמוד שבהתחלה ממש דחיתי אותו כי ידעתי שאם אתאהב בו אצטרך להתעמת עם אבא שלי, ובגלל שאני שונאת עימותיל כנראה אצטרך לסבן את הבחור לגבי המגבלות שיש לי(השעה שאנחנו יכולים להפגש בה, וכאלה..) , אני עושה את זה כבר 3 חודשים ואני לא יודעת כמה הוא עוד יהיה מוכן לספוג.. לא ספרתי לו (לבחור) את האמת בגלל שאני מפחדת שזה פשוט לא יתאים לו התסבוך הזה וילך(הוא מבוגר ממני ב6 שנים- המחשבה שהוא לא ירצה משתקת אותי), ואני מפחדת לדבר עם אבא שלי מחשש שהמצב בנינו יסלים, והוא יקח לי את הטלפון ויתחרפן, ויכנס לי יותר ויותר לחיים ואני מפחדת להשבר ולעזוב את הבית ולעשות שם פיצוץ.
אני צמאה לעצמאות, אני כן רוצה לעדכן ולהיות פתוחה עם הוריי לאן אני הולכת ועם מי, אבל זה פשוט לא אפשרי. אבא שלי מרגיש צורך לשלוט בהכל. אני לא יודעת איך לדבר איתו על זה ולגבי הבחור.
אני כבר מוכנה לאופציה שאותו בחור יעזוב אותי כי ימאס לו לשמוע "אני עובדת בשעה הזאת, אני לא יכולה".. ואני כן מבינה את אבא שלי, הוא דואג לי המון.. אבל אני צריכה אוויר.