היי, אז ככה
אני בחודש שמיני וקשה לי לעכל כמה מהר ההריון הזה עבר. עם כל הסגרים, הקורונה, המצב הבטחוני, אני מרגישה שבהריון הזה עבר יותר מהר ממה שהוא היה עובר אם הוא היה קורה תחת שגרה רגילה.
עכשיו לקראת הסוף כל הפחדים מתעוררים.
אני מפחדת עוד מאז שהתחלתי לחשוב על ילדים מכל התהליך של הלידה, אבל ההסחות דעת השתיקו את זה ופתאום הכל צף. הפחד הוא פחות מכאבים אלא יותר מתרחשים בלתי צפויים החל מניתוח קיסרי עד ללא עלינו מקרים שלא בשליטה שלנו או של רופאים אלא רק של ה'....
אני יודעת שאני לא הראשונה שיולדת ואני מאוד מנסה לחשוב חיובי אבל הפחד לפעמים משתלט עליי ופוגע לי באמונה שאצא בריאה ושלמה, אני רוצה לעבור את זה בלי חשש! אני לא יודעת איך להשתיק את כל הקולות האלה בראש שלי.
אני בן אדם לא דתי אבל מאוד רוחנית ומאוד מאמינה ואני סומכת על בורא עולם שישמור עליי ועל העובר שלי, ובכל זאת האמונה שלי כנראה לא מספיקה כדי לעזור לי להתמודד עם היצר הנורא הזה של הפחד.
מה אפשר לעשות? אשמח לעצות מנשים שחוו פחדים דומים ואחרי הלידה הבינו שזה ממש לא כזה מאיים.
(אחדד בכללי שאני סובלת מפוביה מכל מה שקשור לרופאים, בתי חולים, הליכים רפואיים וכו')
תודה לעונים/עונות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025